הסכמי אברהם? הסכמי שרה! – יהודה אפשטיין

הכותרת אינה טעות, היא אכן יצאה מתחת מקלדתי, ולא משום שהמרתי את אמונתי בפמיניזם הרדיקלי החולני מבית היוצר של השמאל העולמי, אלא משום ששרה אמנו זכתה להתכוונן עם המהלך הא-להי מתוך בינה יתרה שה’ חנן אותה, עד שהוצרך המקום ברוך הוא להורות לאברהם אהובו, כי לעיתים צריך לשמוע בקול האשה…

‘הסכמי אברהם’ הם ספינת הדגל של דונלד טראמפ במזרח התיכון, עוד מזמן הקדנציה הראשונה שלו, ועבור בנימין נתניהו הם מהווים תשובה מוחצת כלפי טענת השמאל, ולפיה הוא אינו מעוניין בשלום עם שכנינו. הנה, אומר נתניהו, אני עושה שלום עם איחוד האמירויות, עם מרוקו, עם בחריין ועוד אי-אלו מדינות. על פניו אין בכך כל רע, אך ביחסים בינלאומיים חשוב להזהר ולא להיות נאיבי, ועל כן מחובתנו להתריע בפני סכנה עצומה, האורבת לנו דווקא מהכיוון של הסכמי אברהם.

עם כל הכבוד לאבו-דאבי ולקזבלנקה, מה שמעניין את טראמפ ואת נתניהו זה הסכם שלום בין ישראל לסעודיה. לסעודים עצמם אין תביעה טריטוריאלית כלפי ישראל, אבל הם בהחלט רואים בנו לסטים בארץ, שמבחינתם היא אדמת קודש מוסלמית. בכל פעם שעולה סוגיית הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה על השולחן במהלך השנים, דואגים הסעודים להבהיר לכל מי שמעוניין, כי לא תהיה נורמליזציה בלי ‘פתרון הסוגיה הפלשתינית’, שפרושו הקמת מדינה איסמלו-נאצית בלב ארצנו שבירתה ירושלים.

דונלד טראמפ, כאיש עסקים, מעוניין להביא להסכם בין הצדדים ולגזור את הקופונים שלו, וכאן מתחיל משחק של משיכת חבל, כאשר מבחינת טראמפ לא כל-כך משנה מי ימשוך יותר, העיקר הוא להגיע להסכם. וככל שההסכם יותר נראה קרוב, וככל שהסכמי אברהם מתרחבים וכוללים יותר מדינות, וככל שהרווחים נראים יותר מוחשיים – הלחץ על ישראל גובר, וקיים חשש כבד, שנתניהו יתקפל ויוותר על עמדות הפתיחה שלו כפי שקרה בהסכם מול חמאס. הוא כמובן יציג את עצמו כמנצח, יספר לאומה שכל ראש ממשלה אחר היה מגיע להסכם הרבה יותר גרוע (מה שבהחלט נכון, אך לחלוטין לא רלוונטי) ואנו נמצא את עצמנו עם ויתורים מרחיקי לכת על חבלי ארצנו, משום שמעולם לא העזנו לומר, כי ארץ-ישראל אינה למכירה ואינה חלק מעסקת הנדל”ן של טראמפ.

אז אם שואלים מה הבעיה בהסכמי אברהם ומה אכפת לנו מ’שלום תמורת שלום’ – התשובה היא שאין ארוחות חינם וזה לא תמורת שלום. כבר במלחמה בעזה, איחוד האמירויות איימה מדי פעם בניתוק היחסים אם נעשה כל מיני דברים שצריך לעשות, ומוטב לוותר על יחסים כאלו.

מבחינת טראמפ, המשמעות הפנימית של הסכמי אברהם היא שכולנו בני אברהם אבינו – גם אנחנו וגם הערבים – ולכן אנחנו יכולים לעשות עסקים וגם לחלק את הארץ בינינו באופן שישביע את רצון כולם. על כך אמרה הגמרא בנדרים, שישמעאל אינו זרע אברהם, כפי שעשיו אינו זרע יצחק. כל עוד איננו מכריזים על כך קבל עם ועולם, נמשיך להסתבך בכל מיני עסקאות מפוקפקות, שיסכנו את יעודנו, את בטחוננו ואת קיומנו. תחת להגרר אחר טראמפ להסכמי אברהם מתוך אותה הנחה שקרית, ולפיה ישמעאל גם הוא קרוי ‘זרע אברהם’, עלינו לאמץ את דברי שרה אמנו, אשר קבעה נחרצות – “גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה עם בני עם יצחק”. ה’ הורה לאברהם לשמוע בקול שרה, ומעשה אבות – ואמהות – סימן לבנים. 

כמו בכל סוגיה ציבורית, מה שקובע באמת זה השורש. כאשר השורש יעמוד איתן, נדע איך להתנהל מול טראמפ, מול סעודיה, מול עולם ומלואו. בשביל זה לא די בציונות חילונית תלושה, בשביל זה צריך תורה ומצוות, זהות יהודית שורשית ויעוד גאולי משיחי ללא מורא וללא רגשי נחיתות. זו לא סוגיה דתית, זו סוגיה של קיום לאומי. לפני שנתיים שלמנו מחיר יקר מדי על סרובנו להכיר בכך, המעט שאנו חייבים לנרצחים הוא שנלמד את הלקח להבא!

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:

1@קריאתשמע.ישראל

או