היכן דוגמה למושג ‘הטרגדיה של נחלת הכלל’ בשלחן ערוך? – רמז: הלכות תפילה

שו”ע או”ח סי’ קכ”ד ד’:

כשש”צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן; ואם אין ט’ מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה; לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט’ זולתו, ויכוין לברכת החזן. (י”א שכל העם יעמדו כשחוזר הש”צ התפלה), (הגהות מנהגים).