ההיסטוריה האמתית של הסינון

בעולם החרדי יש כמה הנחות יסוד בסיסיות:

1. גדולי ישראל מורי דרכנו.

2. העסקנים לא שולטים אלא נשלטים ולא מעוררים בעצמם, רק נקראים ע”י הגדולים כדי לסייע ולפעול במה שכבר הוחלט.

3. כמובן, הגדולים לא טועים ח”ו, לא במציאות ולא בהלכה ולא בהנהגה.

4. עיני העדה רואים היטב למרחוק את הנולד, וכפי כל דברי חז”ל שנאמרו על הזקנים בסנהדרין וכנסת ישראל.

5. הגדולים מקבלים את האמת ממי שאמרה.

6. ד”א, עדיף ללכת בעצמו לאן שצריך ולחכות בתור, ולא להזדקק ח”ו לאינטרנט הארור, אפי’ עם הסינון הכי טוב בעולם, ופשיטא.

אבל כל זה גוזמא.

הרב אפרים שבדרון, מנהל סינון “אתרוג” מספר את תחילת מעשהו בתחום הזה כאן (מתחיל בדקה 8:10).

בדקה 10:13 הרב מספר שבא לעורר על הצורך בסינון האינטרנט, ו”עד היום יש לי את הסימנים מהמכות כשזרקו אותי מהמדרגות”.

הרבנים “סתמו את האזנים” כלשונו. הם אמרו, “כמו שהצלחנו להוציא את הטלוויזיה מהציבור החרדי אנחנו לא נתחבר לאינטרנט.”

ואילו הוא ראה שנדרש פתרון כולל כשהיה עדיין מהירות גלישה 28K.

בדקה 14:50 עד 15:10 הרב שבדרון מעיר בשם איזה רב שעדיף להכנס לאתר האינטרנט של ביטוח לאומי עם סינון מתאים מאשר להכנס בגפו למשרדים עצמם עם המסכים הגדולים והחיות המסתובבות שם, וה”ה לכל משרד ממשלתי.

וק”ל.

(הוקלד מקופיא; מומלץ לשמוע במקור.)