האם כך מדייקים בטור ושו”ע? – בענין ניבול פה

שו”ע יורה דעה סימן קכ”ד א’:

תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה, אינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה.

ט”ז שם:

שאינו מזכיר עבודת כוכבים כו’. בטור כתב דמיקרי גדול שיודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה דהיינו כל שזוכר ומזכיר בפיו עבודת כוכבים ומשמשיה והוא ע”פ התוספתא הביאה תה”ה רק ששם לא הוזכר תיבת בפיו ופי’ בפרישה דזוכר קאי על המחשבה ול”נ דבפיו קאי אתרוייהו והוא ע”פ שמצינו לשון כזה בפ”ק דכתובות כל המנבל את פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפי’ אם נגזר עליו כו’ נראה פירושו דבא למעט שלפעמים מדבר ניבול פה בלא כיוון להרע ע”כ הזכיר בכפל לשון שמוציא דבר נבלה מפיו בכוונה וברצון וה”נ הוי כיון שאפשר שזוכר כן שם עבודת כוכבים בלי כוונה לרעה ע”כ אמר שמזכיר להורות שבכוונה ורצון מזכיר זה ולשון מזכיר פירושו שנותן לב להזכיר וע”כ לא נקט בש”ע אלא ומזכיר לחוד.