ז”ל ספר בית חדש (ב”ח) בטור חלק יורה דעה סו”ס קע”ח:
מי שקרוב למלכות וכו’ ברייתא ס”פ מרובה וסוף סוטה הקשה ב”י כיון דלוקה על אחד מאלו א”כ מדאורייתא אסירי והיאך היו חכמים מתירין איסור של תורה לקרובי המלכות וי”ל דמשום הצלת ישראל יש כח בידם להתיר וכו’ עכ”ל ול”נ דליכא הכא קושיא דלשון ובחוקותיהם לא תלכו לא משמע אלא שרוצה להתדמות ולנהוג כמותם שנראה שמודה לדתם וכלשון הספרי הואיל והן יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן וכו’. אבל מי שאין דעתו להתדמות להן אלא שצריך ללבוש כמלבושיהם ולדמות להם כדי שלא יהיה לו גנאי אם לא ידמה להן דבר זה לא אסרה התורה ולא עליו קאי הלאו והכי משמע מלשון הרמב”ם שכתב וצריך לישב לפני מלכיהם והיה לו גנאי לפי שלא ידמה להן וכו’ ואין ספק דמפי השמועה למדנו כך פי’ הלאו דובחוקותיהם לא תלכו.
נשגב מבינתי.