דבור בבית כנסת גרוע מהשגת גבול רעהו

ז”ל ספר חרדים פרק ס”ו סי’ ק”י:

כמה קשה עונש המסיג גבול חבירו, בונה ביתו בלא צדק, ואוי ואבוי למסיג גבול המלך השם צבאות, להרהר בבית תפלתו או מדרשו בדברי העולם או לדבר בעניניו, הגם לכבוש את המלכה עמו בבית. ואסרו אפילו לומר אסותא למעתעטש בבית המדרש, קל וחומר שאר דבור, ואם הדבר צורך, יצא לחוץ ידבר, וכתיב ומקדשי תיראו, וכדי בזיון וקצף. אם באומרו דברי קדושה ותפלה ולבו בל עמו, עליו נאמר אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים.