Authored by: העורך Editor
לא “אגרת המוסר” אל הבן החסיד והעובד, אלא אל הבן (יוסף?) ששקע במקום הידוע לשמצה המכונה “חצר המלך” (מסתמא לא יוצא דופן מזימת המלכים והשרים ואנשיהם בשאר מקומות וזמנים).
הרמב”ן ז”ל לא מדבר על ענוה אלא מצווהו “ע”פ דרכו” ללמוד עכ”פ חומש (לא דף היומי!), להקפיד על ברכות הנהנין ושלש תפילות ביום, ומאריך שלא יתערב ח”ו בנכריות…
ראה “כתבי הרמב”ן” שע”י הרב שעוועל (נ”ל חלק א’ סי’ ח’, עמ’ שסט-שעא). קצר.
[למדתי על כ”ז דרך הפודקסט הנעים הזה ושוב עיינתי קצת בפנים.]