קדושת ציון: ראיון עם הר”ח איינהורן שליט”א

הרב חיים גר בירושלים, אברך חרדי ‘קלאסי’ וחבר הנהלת קדושת ציון, ארגון המאגד אוהבי ארץ ישראל מתוך הציבור החרדי. שאלנו אותו מה מביא אדם חרדי למהדרין לעסוק בנושאי ארץ ישראל וגאולה?

“כשלמדתי בישיבת בית מתתיהו התרחש הגירוש מגוש קטיף ומאז התחלתי להרגיש שייכות לנושאים של ‘עם ישראל’ כעם אחד. כך הבנתי שיש שקוראים לזה ‘לאומיים’. המגורים באופקים סייעו לי להבין בבירור את הסכנה הגדולה, והלכתי לעצרות תפילה גדולות שהיו לפני הגירוש, שם היה גם הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל, שלימים נישאתי לנכדתו. בהמשך השנים הייתי אחראי על רכישת הספרים באוצר הספרים של הישיבה, וקראתי הרבה ספרים של גדולי ישראל – מכתבי החזון איש, החפץ חיים, ואפילו הרב שך ועוד, ונוכחתי לדעת שיש פער בין הכתוב לבין ההשקפה המקובלת. הבנתי שישנם דברים מהותיים וחשובים בתורה, שהוכנסו לאיזו מגרה צדדית בטענה שהם לא רלוונטיים”.

איזה נושאים למשל?

האם לחיות בתפיסה, בתודעה פרטית או בתודעה של עם? האם יש לנו חלק בגאולה? האם יש לנו אחריות על הגאולה? לכך שיש משמעות אדירה ומחייבת לכך שסוף סוף אחרי אלפיים שנה חזרנו הביתה, לקשר שלנו לכל מקום ומקום בארץ הקדושה הזאת.

איך באמת קורה שנושאים חשובים כל כך נדחקים הצידה?

מה שקורה זה שיש ויכוח באמת גדול ונוקב מאוד, איך להתייחס למצב היום שהוא מצב של דיעבד גדול. שיש מדינה ויש תפיסה לאומית אבל זה בידיים של לא שומרי תורה ומצוות, המערכת לא הולכת על פי האמונה. אנחנו לא מתעסקים עם הויכוח הזה, אלא מדברים על מה צריך להיות לכתחילה, הטענה שלנו היא, שזה אמור להיות מוסכם לחלוטין.

מה הרב זלמן נחמיה אמר על קדושת ציון?

הרב היה מאוד קשוב אלינו, לשאלות והתייעצויות, וגם התראיין באריכות. הוא חזר על דבריו כמה פעמים שיש חשיבות גדולה בעיסוק הזה, ו’זו מצווה גדולה’. הרב הדריך אותנו להיזהר לא לעשות ציבור נפרד, לא להיכנס למחלוקות. ואנחנו משתדלים מאוד ללכת כהדרכתו.

   |להחליף את הקהילתיות בלאומיות של תורה

הרב חיים מספר כי הארגון החל לפעול לפני עשר שנים, בתאריך כ”ח באייר. יום ירושלים הוא היום של קדושת ציון. ציון הנס של מלחמת ששת הימים הוא יותר מקומי-עובדתי. התיישבה קבוצה של שבעה עשר אנשים, ישבו ודיברו על הנס הגדול והחליטו להוציא עלון חודשי ובו מאמרים בכיוון. לאט לאט גדלה רשימת התפוצה של כתובות דוא”ל, ובזכות תרומה של כמה אלפי שקלים החלו בהדפסת העלון וחלוקתו עד שהוא צמח לעוצמות של היום כאשר בסך הכל למעלה ממיליון גליונות מלאים בחומר איכותי על הקשר המעשי לארץ ישראל, ועל תהליך הגאולה הופצו בריכוזים החרדיים.

פעם בשנה מתקיים כינוס גדול, ביום ירושלים, וכן יש ימי סיורים, סיבובי שערים, ופעילויות במאחזים כמו הקמת פינות נוף שונות ‘רק מחוץ לגדר’, באזור גוש עציון, בנימין ושומרון. האהדה לארגון ניכרת גם בהיבט הכלכלי – מאות הוראות קבע קטנות מחזיקות את ‘קדושת ציון’ ומאפשרות את הפעילות. לכינוס האחרון הגיעו יותר מאלפיים איש מכל גווני הציבור החרדי, הפרסום לקראת הכנס נעשה בעלונים הקבועים בלבד.

אפיק פעולה נוסף של חברי ‘קדושת ציון’ – עידוד עלייה. פרסומים ופעילויות ושונות בקרב קהילות יהודים בחו”ל במטרה לעודד עלייה של יחידים או קהילות שלמות.

לכינוסים שלנו מגיעים אלפי יהודים מהציבור החרדי. אבל ההשפעה היא הרבה מעבר למי שבאים בפועל. אנחנו רואים בדיונים ויכוחים ודיבורים בישיבות, בכוללים, ובכל מקום בעצם, שזה בהחלט מתעורר. אי אפשר למחוק ולהתעלם מכך שהתורה כולה מלאה דיבורים על עם ישראל, ועל חשיבות ארץ ישראל. יש עכשיו במאה שערים גרפיטי: ‘מדינת הלכה = כפירה במלכות שמיים’. מישהו שם נבהל מהדיבורים שלנו על מה צריך לעשות עכשיו שיהיה לכתחילה.

אתם בעד לאומיות ונגד קהילתיות? אצל החרדים הקהילה חזקה.

לפעמים באמת הקהילתיות מחליפה את הלאומיות, וזה לא אמור להיות כך. היה בחור ישיבה שחזר מכינוס של קדושת ציון, וחבר מישיבת פוניבז’ עקץ אותו ‘נו, מה למדתם שם להרביץ לערבים’? והבחור ענה לו: ומה אתה למדת – להרביץ ליהודים?… כלומר, קבוצת ההתייחסות הפשוטה זה לחיות בתודעה של ‘אני יהודי, אני חלק מעם ישראל’ ולא  ‘אני אשכנזי / חסידי / ליטאי / ספרדי’.

תודעת הלאומיות שלנו היא גדולה ויש בתוכה מקום להרבה שבטים וקהילות. בקדושת ציון יש חסידי סאטמר, כל הגוונים הליטאיים, ברסלב, גור מקהילות שונות, סלונים מקהילות שונות, שסניקים עם תלמידי הרב מאזוז – אצלנו כולם ממש ביחד וזה חידוש.

   |הגאולה תלויה בשאלה אם החרדים ייקחו אחריות לאומית

אתם בעד ארץ ישראל, בעד לאומיות וקידום הגאולה, אז אולי אתם לא חרדים בכלל?

אנחנו חרדים לגמרי! וזה ניכר בדברים הבסיסיים – אין אצלנו לימוד זכות על הרשעים ונתינת לגיטימציה, או חיבור איתם, אנחנו לחלוטין בתוך החומות של הציבור החרדי, ומאמינים בזה, יש לנו רק טלפונים כשרים בלי וצפ, כי אנחנו חושבים שההכרעה החרדית בעניין יראת שמיים היא נכונה לגמרי, ובנין הקהילות, ועבודת השם. בכל זה אנחנו חרדים באופן מלא ומאמינים בזה.

אז מה היחס שלכם למדינה?

המדינה כפי שהיא היום זה לא הדיון שלנו, יש כל מיני דרכים איך להתייחס ועסקו בזה הרבה. אנחנו דנים במהות ומסתכלים  קדימה – האם צריכה להיות מדינה יהודית לפי התורה?

לכאורה זה פשוט, לא?

לא כל כך, כי להיכנס לסוגיות לאומיות זו אחריות מאוד מאוד גדולה. לכאורה יותר נח להתחמק ולהתמקד במה שרגילים אבל זה לא עובד. אמרתי לאחד הקנאים: ‘אתה נלחם נגד הרכבת כי יהיו בה נוסעים לא צנועים ברחוב בר אילן, אבל מה עם רחוב יפו? הפקרתם אותו? אם הייתם אכפתיים על יפו, אולי הייתם מצליחים להציל את בר אילן. אם אנחנו מראש ‘מודה במקצת’ ואין לנו מה לומר בסוגיה הכללית – בסוף הרוחות שנושבות בציבור הכללי יגיעו גם אלינו, ולכן עדיף לחשוב בגדול בצורה לאומית כוללת.

החרדים לדעתך מסוגלים לקחת אחריות?

בוודאי שכן. אהבת ישראל לכל יהודי זה יש בהרבה קהילות חרדיות, ומזה צריך להתקדם גם לרגש ל’עם ישראל’ מה שברחוב נקרא לפעמים לאומי, להגיע לתחושת שייכות ואחריות.

הרב איינהורן מספר על אברך מארגון קדושת ציון שהגיע לכולל שלו ביום כ”ח באייר, ובצהריים הניח ‘משקה’ ורוגלעך בפינת קפה. שאלו אותו ‘האי מאי’, לכבוד מה? וסיפר להם שקרה לו נס גדול לפני כמה שנים, נסע כדרכו לביקור בחוות בשומרון, ואז מצידי הכביש קפצו מולו כמה מחבלים חמושים, וכמעט הרגו אותו, פתאום הופיע ג’יפ צבאי והרג בהם וברחו. החברים התפלאו איך לא שמעו על הסיפור הזה עד היום. ואז גילה להם: זה לא היה רק אני, זה היה כל העם היושב בציון, וזה לא היה כמה מחבלים אלא כל הצבאות של מדינות ערב, ולא היה רק ג’יפ אחד אלא כל צה”ל. ‘נו, אז בגלל שזה כולם – פחות צריך להודות או יותר’?

מה העמדה שלכם בעניין הגיוס לצבא?

“לי ברור, כשהצבא יהיה מותאם ויהיה גיוס חרדים – החרדים ייכנסו לחשיבה לאומית והתיפקוד של צה”ל יהיה יותר נחוש בזכותם. עם ישראל צריך את הכוחות האלו, החרדים באופיים הם מאוד חדים, לא סתם הם לבושים שחור לבן, אצלם הדברים מאוד ברורים בלי בלבולים. בפועל הבחורים תומכי הארגון בדרך כלל ממשיכים ללמוד בישיבות ולא מתגייסים. כמו בכל שאר הדברים, בהתייחסות למדינה כרגע, שהיא לא לפי התורה, בזה אנחנו חרדים לגמרי”.

חברי הארגון גם לא משתייכים פוליטית לשום מפלגה, ולא ממליצים לפני בחירות במי לבחור.

מה היעדים שלכם כארגון לשנים הקרובות?

שיפסיק הדיבור הזה שאנחנו בגלות. לא, צריך לפקוח עיניים ולהודות להשם על השמירה הגדולה שלו עלינו כבר עשרות שנים פה. וכמובן הקמת עוד מקומות יישוב חלוציים חרדים. השאיפה היא שהציבור החרדי יתעורר ברמה הלאומית וינהיג ויוביל את המדינה לפי התורה וההלכה.