גאוה לאומית יהודית

ואשר חרב גאוותך

כ”ה תשרי התשע”ז   27.10.2016 10:28

בעקבות כתבי האישום על הריקודים בחתונת משפ’ אשבל נזכרתי בפסוק שקראנו בחג. העוז והגאווה היהודית הם שיסחפו את העם לחולל מהפכה אמיתית ושמחה.

השבוע התבשרנו ש’סוף סוף’ הוגשו כתבי אישום על הריקודים בחתונה המפורסמת במדינה, זו יכולה להיות גם הזדמנות לסגור חשבון עם ההסתה התקשורתית והתמיכה בטרור הפוליטי של השב”כ, להיחלץ מעמדת המגננה שנדמה ונכנסנו אליה, ולהחזיר לדוכן הנאשמים את האשמים במותם של 37 היהודים שנרצחו בשנה האחרונה, מאז ראש השנה אשתקד. (בדיוק שבוע אחרי ששר הביטחון לשעבר הכריז על מיגור “הטרור” – היהודי, מתי יעשו מחקר האם יש קשר בין הדברים?).

כתב האישום הזה מציג בצורה הכי בוטה את עומק השנאה הכבושה והטירוף של אנשי ה”נאורות” כלפי כל יהדות שיוצאת מתחומי בית המדרש ופורצת את גבולות ‘תחום המושב’ שבו מותר לדת להתגורר.

כידוע, גם לפי החוקים המעוותים והנאלחים של מדינת ישראל אין כל הסתה בתפילה לכך שיישרף המסגד, כמו שגם אין הסתה בתפילה “לעשות בהם משפט כתוב – הדר הוא לכל חסידיו”, או “וכל הזדים כרגע יאבדו” הנאמרות כל יום.

אבל כיאה לחוקי בשר ודם איש במדינת ישראל לא מכבד את החוק ובוודאי שלא נציגי הפרקליטות או התקשורת, כך שהחוק מתעצב כפלסטלינה בידיהם של “אנשי החוק”, והכל כדי לטשטש את הזהות היהודית בכל דרך ובכל מחיר.

ממילא, אין מנוס מלהתייצב כנגדם “בגאווה ובוז” דקדושה, שהרי לא עניין של חוק יש כאן אלא מלחמת תרבות שמאיימת על המאוויים ועל התפילות שלנו, על עצם חיינו ועל נקודת יהדותנו.

ב. על גאוותם של ישראל

כשקוראים בתהלים פסוקים כמו “ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע” או כמו הפסוק החותם את שירת האזינו “הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום”, אפשר להרים גבה – האם זוהי שמחת הצדיק? האם בכך מתפארים עם ישראל בשמחת הנקמה? לכאורה, גם כאשר אנחנו נאלצים להחזיר מנה אחת אפיים לאויבינו זהו אילוץ ו”ההכרח לא יגונה”, אך מדוע הפסוק עושה מזה שמחה ורננה?

השורש נ.ק.מ המופיע בשני הפסוקים הנ”ל קשור למילה תקומה ולזקיפת הקומה שבאה אחרי הנפילה או ההתפלשות בעפר. את תחושת השמחה בעת התקומה יוכל להבין רק מי שהרגיש בליבו את כאב הנפילה והריחוק.

מי שלא מאמין בבחירתו של עם ישראל או מי שלא מבין את גודל התפקיד של העם היהודי ושל המדינה היהודית, לא יבין את הכאב והבכי “על גאוותם של ישראל שניטלה מהם וניתנה לאומות העולם”, את גודל תחושת ההשפלה כשהמדינה היהודית מתנהלת ככל הגויים ולעיתים גם למטה מזה, הוא בטח לא יבין את השאיפה והתביעה לזקיפת הקומה, בעיניו מדובר בחילול ה’ לכל היותר.

Continue reading

From Hakol Hayehudi, here.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.