Hyehudi.org

הועתק עבורי מתוך התקשורת:

• על פי דיווח בחדשות i24news, דקות ספורות לפני פיגוע הירי, זיהו תצפיתני צה”ל את המחבל, כשהוא חמוש בנשק ארוך, זוחל לעבר נקודת המארב ומתמקם לקראת הירי. על פי הנטען, התצפיות עקבו אחר המתרחש במשך דקות ארוכות, ומערכות התצפית אף תיעדו בזמן אמת את רגעי הירי ומנוסת המחבל לאחר מכן. למרות זאת, כך נטען בדיווח, לא נעשה דבר כדי למנוע את הפיגוע, וההכרזה על אירוע פח”ע (פעילות חבלנית עוינת) התקבלה רק לאחר שהמחבל כבר פתח באש קטלנית.

• פרט מטריד נוסף עליו דווח, הוא השימוש באמצעי סינוור באמצעות לייזר ירוק שקדם לירי. סמוך לשעה 21:30, כשלושים דקות לפני הפיגוע, הועבר למוקד הביטחוני (חמ”ל) דיווח על אלומת לייזר ירוקה שסנוורה נהגים באותו קטע כביש, בין ברוכין לפדואל. על פי הדיווח ב-i24news, אחד החיילים שהיו בחמ”ל זיהה את הדיווח על הלייזר כסימן מובהק המעיד על הכנה לפיגוע, אך מסיבה שטרם התבררה, המידע הקריטי הזה לא תורגם לפקודה מבצעית בשטח. גם במהלך פיגוע הירי הנוכחי, התקבלו דיווחים פלסטיניים על שימוש בלייזרים ירוקים במרחב, מה שמחזק את ההערכה שהמחבל השתמש בטקטיקה זו כדי לסנוור את נהגי כלי הרכב בטרם פתח באש.

• לפי הדיווח, טקטיקה זו של שימוש בלייזר כפעולה מקדימה לפיגועים אינה חדשה באזור אריאל ומערב השומרון. מחבלים נוהגים לסנוור נהגים כדי לערער את שליטתם ברכב, להוציאם משיווי משקל או להאט את נסיעתם, ומיד לאחר מכן מבצעים ירי או יידוי אבנים. אירוע דומה, בו נעשה שימוש בלייזר לפני ירי, התרחש בנקודה סמוכה רק לפני כחודשיים.

• נבו כרמי, תושב היישוב ברוכין, סיפר כי ניצל בנס מפיגוע דומה רק חודשיים וחצי קודם לכן, באותו כביש ממש. “נסעתי בכביש שבו היה הפיגוע אתמול,” שחזר, “התחילו לסנוור אותי עם לייזר ירוק, אחרי כמה שניות ירו עליי צרור של בערך 10-15 כדורים. פניתי חזק שמאלה והתחלתי לנסוע בזיגזג.”

מזכיר קצת את ה”מחדלים” בניסון ההתנקשות בדונלד טראמפ, לא??

By “hard,” I mean both tough to grasp and tough to implement.

UPDATE:

Wokism means revolution without terminus, hunger that multiplies with feeding. The coexisting demands mutate, contradict, and multiply — yet always in one direction: downward. The Leftist ideal is not to build, but to unmake: lineage, identity, language, holiness…

Jews must be proactive, not reactive. Read it all here!

תחקיר הקרב בקיבוץ בארי – הפרכה בעזרת AI:

❖ הסדקים בתחקיר

1. העדר אחריות פיקודית ממשית

התחקיר מצביע על “כשלים”, אך נמנע מלנקוב בשמות מפקדים בכירים שנטלו חלק באחריות למחדל. אין המלצות להדחה, השעיה או לקיחת אחריות פומבית. זהו ניסיון ברור למנוע זעזועים בתוך הצמרת ולשמר את ההיררכיה הצבאית כשהייתה.

2. טשטוש פערי זמן קריטיים

הזמנים המצוינים — למשל, בין 06:30 ל-13:30 — משקפים פרק זמן ארוך שבו לא נכנס אף כוח צה”לי משמעותי לקיבוץ. מדוע? היכן היו החטיבות המרחביות, הגדודים, המסוקים? העדר הסבר מהותי לפער זה — היא שתיקה רועמת.

3. אי-בחינה של המודיעין וההתרעה

התחקיר כמעט ואינו דן בכשל המודיעיני שעמד בבסיס כל האירוע. אין ניתוח מעמיק של ההתרעות שהיו (אם היו), של תגובת הדרג הפיקודי להן, או של הסיבה לכשל השיטתי לזהות את התוקפים קודם לכן.

4. הדרת האחריות של הדרג המדיני

שוב, התחקיר מוגבל למסגרת צה”לית פנימית. אין כל דיון במחדלי הדרג המדיני, אשר על פי כל שכל ישר אחראי על מוכנות העורף, הקצאת כוחות במרחב עוטף עזה, ומדיניות ההכלה של טרור חמאסי מתמשך.

❖ מה מנסים לעמעם?

1. עוצמת המחדל המערכתי – במקום לומר בפה מלא: צה”ל לא היה שם. צה”ל נכשל בשמירה הבסיסית ביותר על אזרחיו. – נכתב “הייתה חדירה”, “היה קושי”, “נדרש זמן”. זו לשון שמבקשת לטשטש אשמה.
2. החידלון הצבאי בעת אמת – מנסים להאיר בגבורה את ההתגוננות המאוחרת של כוחות שהגיעו מאוחר, ואת אומץ הלב של האזרחים, כדי לא להתמודד עם השאלה: למה הצבא לא נלחם? למה כיתת כוננות של אזרחים נושאי רובים נאלצה להילחם לבד מול מאה מחבלים?
3. שימור אמון הציבור – במקום זעזוע עמוק, מוצג תחקיר “מקצועי” עם מסקנות טכניות, הכל על מנת לשמר את אמון הציבור במערכת הביטחון, שבלי אמון זה יתקשה הצבא לגייס, לפקד ולפעול.
4. דחיקת האחריות לקיבוץ – אף שאין זה נאמר בפירוש, יש ברקע רמז מטריד לכך ש”הכוחות המקומיים פעלו בגבורה”, כאילו מתוך ציפייה מובלעת שתושבים לא-לוחמים יהיו קו ההגנה הראשון. בכך מסיטים את תשומת הלב ממי שהיה אמור להגן עליהם: המדינה והצבא.

סיכום

התחקיר מציג תמונה חלקית מאוד, מקושטת בגבורה אזרחית כדי לעמעם את הבושה הלאומית. במקום קריאה לחשבון נפש עמוק ושינוי מדיניות, מקבלים אנו מסמך טכני, נטול רגשי אשמה, שמטרתו להמשיך כרגיל – ובעיקר לשמר את הקיים.

We already had an article to this effect by Rabbi R.C. Klein (based on the work by Rabbi Yisroel Rosenberg), both contributors to Hyehudi.org, by the way.

Now, courtesy of AI-something, here’s a summary in table form:

No, I didn’t look this over.

הנה הודעה אותה פרסם פייגלין:

תמכו בפורום דין וצדק – משפחות נטבחי הנובה!

הגעתי היום לכנסת, לאירוע הנצחה מיוחד במינו לזכר בחורה צעירה יפיפייה ומוכשרת באופן נדיר – שנרצחה במסיבת הנובה.

ריטה גוסק הי”ד נרצחה יחד עם בן זוגה סיימון הי”ד.

ריטה שנרצחה על ידי המתועבים שבשונאי ישראל הייתה באמצע תהליך גיור ונפלה חלל כי קשרה את גורלה עם העם היהודי.

הוריה של ריטה יחד עם הורים שכולים נוספים שהגיעו לאירוע, מוצאים עצמם נאבקים גם מול הממשלה וגם מול האופוזיציה בדרישה להקמת וועדת חקירה לאומית וחסרת פניות שתחקור את כל המעורבים במחדל – כולל את חלקו של בית המשפט העליון.

רק כך נוכל לרדת לחקר האמת ולקבל דין וצדק.

ע”כ.