The Appeal To Authority Fallacy

Following are the words of the book “Tiferes Shlomo” on Beshalach defending the false notion known today as “Da’as Torah”:

“וישובו ויחנו לפני פי החירות”, פרש”י להגיד שבחן של ישראל כו’ אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם. לכאורה למה לא אמרו אלא דברי משה מה זה שהזכירו בשם אביו בן עמרם. אמנם כתיב (שמות יד, לא) ויאמינו בה’ ובמשה עבדו וכן אמרו ז”ל (מכילתא בשלח יד, טו) כדאי הם וזכות אבותיהם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים. דהנה ידוע שבזכות האמונה נגאלו ממצרים ובפרט בים הוצרכו להתחזק יותר באמונה גדולה עד מאד.

והנה במ”ח דברים שהתורה נקנית בהם נאמר (אבות ו, ו) באמונת חכמים. ושורש אמונת חכמים להאמין בדבריהם של צדיקי הדור אשר רוח ה’ נוססה בם וכל הענין שיאמרו ויעצוהו אף בדבר הרשות ואף שהוא נגד השכל הפשוט ואף כי יאמר שאינו מפי ה’ כמו הנביא. כי בזה חכם עדיף מנביא. כי הנביא אשר ידבר דבר בשם ה’ כה אמר ה’ אינו שייך האמונה בו זולת בדבר ה’ אשר דבר ויאמינו בקול ה’ ע”י נביאו. אבל אמונת חכמים הוא האמונה בדברי החכם עצמו אף שהוא נגד השכל ולא מפי ה’ אעפ”כ נהנין ממנו עצה ותושיה וכאשר יגזר אומר כן יקום בכל דבריו גם בדברי עוה”ז ועצות אנשים בעוה”ז במו”מ וכיוצא.

ובדרך הזה יהיה הגאולה ב”ב כימי צאתך מאמ”צ (מיכה ז, טו) ומי שאינו מאמין בכל זה הנה הוא מעכב הגאולה וגורם גלות כו’ ע”כ כאשר הוצרכו בנ”י לעבור כו’ לזכות לגאולה על ידי דרכי האמונה נתן הש”י להם ע”י משה הנסיון שלא ע”ד השכל הישר ויצום משרע”ה וישובו ויחנו וגו’ אשר לכאו’ נראה דבר זה זר בעיניהם. כי איך נתקרב אל רודפינו. אעפ”כ נתחזקו ישראל באמונתם ואמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם. ר”ל דברי בן עמרם אע”פ שאינו משה רבן של כל הנביאים ואף אם יאמר דבר זה מלבו ולא על פי נבואה נשמע לו וזהו ויאמינו בה’ ובמשה עבדו בשתי האמונות האלו עברו וזכו לקריעת ים סוף לנס הגדול הזה השייך לקבלת התורה וגם שם נאמר (שמות יט, ט) וגם בך יאמינו לעולם וזה דרך קניות התורה באמונת חכמים כנ”ל

Credit: DBS

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.