Since When Do Communists Accept the Law of Supply and Demand?

Communists believe in supply and demand, sure, when it fits their purposes. I quote Rabbi Yehuda Leib Ashlag of Sulam fame in his opening essay to “Matan Torah”, “Et La’asot”:

ולפנים בישראל, בטרם שנתגלתה בעולם מלאכת הדפוס, לא היו בקרבנו ספרים מזויפים בענינים הנוגעים לנשמת היהדות, משום שכמעט לא היה בקרבנו מחבר בלתי אחראי על דבריו. וזאת מטעם פשוט, כי הנה אדם בלתי אחראי על פי רוב איננו מהמפורסמים. לפיכך, אם במקרה יצא אחד והעיז פניו לחבר חיבור כזה, הרי לא היה כדאי לשום מעתיק להעתיק את ספרו, כי לא ישלמו לו שכר טרחתו, אשר עלה כרגיל סכום חשוב. ונמצא, שהיה משפטו חרוץ מאליו להאבד מתוך הקהל…

 אולם מעת שמלאכת הדפוס נתפשטה בעולם, ואין המחברים צריכים יותר למעתיקים דבריהם, ונתמעט המחיר הגבוה של הספר, הנה עם זה הוכן הדרך גם למחברים בלתי אחראים למעשיהם, לעשות ספרים ככל אות נפשם לפרנסה ולכבוד וכדומה. ואת עצם מעשה ידיהם אינם מביאים בחשבון ולפועל ידיהם לא יביטו כלל.

By the way, in the same essay, he declares himself to have a very elevated soul and role, or, in his words: אחד מעשרה ראשי דורות.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.