על עירוב השלטון בכלכלה

על מה הריב עם הרגולטור?

איך יודעת הרגולטורית, שעומדת בראש מועצת הרשות השנייה, מה בדיוק צריך להיות אורכה של מהדורת חדשות 10? “מחריפה המתיחות בין ערוץ 10 לרגולטור…”. על מה הריב המתוקשר?

כתבנו על משקולת הרגולציה הרובצת על ערוץ 20 – האיסור החמור המוטל על הערוץ לשדר חדשות, או משהו שעלול להיראות כמו חדשות. ההתכתשות עם ערוץ 10 היא עם אותו גוף מפקח, “מועצת הרשות השנייה”, האנשים החכמים שיודעים טוב מאתנו מה ראוי שנצפה ומי ראוי לשדר חדשות.

מסתבר ש”המנהיגים החכמים”, יודעים גם מה צריכה להיות אורכה המדויק של מהדורת החדשות בערוץ 10. ובכן, הערוץ מעדיף מהדורת חדשות ארוכה (כשעה ועשרים דקות), ואילו “המועצה” (“סובייט” ברוסית) אוסרת על הערוץ לשדר מהדורת חדשות הארוכה משעה אחת. הערוץ עתר לבג”צ נגד האיסור להאריך את מהדורת החדשות ב-20 דקות.

גלובס מצטט את יו”ר מועצת הרשות השנייה, אוה מדז’יבוז ש”מסירה את הכפפות” במלחמתה נגד הערוץ:  “פשוט לא נתנו להם את ההארכה שהם ביקשו. מה לעשות, לא שכנעתם מועצה ציבורית שהאינטרס המסחרי שלכם גובר על האינטרס הציבורי של הצופים… תפקידי כרגולטור זה להתערב. ואם החוק אומר שהרגולטור צריך לאשר לוחות שידור ולקבוע את אורך המהדורות ומועדן, אני אוכפת אותו”.

הרגולטורית הקשוחה יודעת בדיוק מה הציבור רוצה; איך היא יודעת?

אחותה בקרית ביאליק אמרה לה: “…צריך לצאת מבועת תל אביב ולראות את המשפחות בפריפריה, למשל את אחותי שגרה בקריית ביאליק… אלה משפחות שרוצות לבלות בתשע מול הטלוויזיה, כי זה הבילוי היחיד שיש להן. אין להן מינגלינג בתל אביב. אין אירועים. לילדים שלהן יש למחרת בית ספר, והם רוצים להספיק לראות את ‘לעוף על המיליון’ או את ‘בית ספר למוזיקה’ כבילוי משפחתי, אבל דוחים להן אותו לתשע וחצי”.

אנחנו מרבים להצביע על האידיאולוגיה הטוטליטרית שבבסיס התערבות המדינה בחיי הפרט ובהעדפותיו. על פי אידיאולוגיה זו, כמעט כל תחום מחיי האזרח צריך להיות “מפוקח”, “מוסדר”, ו”מורשה” באמצעות חקיקה, תקנות ורישיונות. כדי ליישם את החוקים והתקנות צריך להקים גופים ממשלתיים ו”מועצות”. השקפה טוטליטרית זו הולידה, בין היתר, את הסובייט העליון של התקשורת “מועצת הרשות השנייה” – זה רק אחד מהסובייטים שמפקחים על התקשורת.

ייתכן שהשימוש בכינוי סובייטי צורם לחלק מהקוראים שרואים בו הפרזה לשונית. אין לנו זכות ראשונים על הכינוי. מאז 2013 מתגלגלת במסדרונות המחוקקים שלנו הצעת חוק “לייעול” הרגולציה על התקשורת. במקום מועצות פיקוח נפרדות שהתפתחו עם השנים – יש כוונה לאחד, במסגרת הצעת החוק, את כל גופי הפיקוח תחת קורת גג אחת – ברית הסובייטים. הרעיון מתעכב מן הסתם בגלל אובדן צפוי של מספר ג’ובים נחשקים. שמה הרשמי של הצעת החוק הוא “ברית המועצות“! לא בדיחה. 

 

כאשר מוזכר הביטוי הכבד “אידיאולוגיה”, יעדיפו רוב הקוראים לעבור לצפות ב”אח הגדול”. אבל ההשלכות מעשיות מאד. ראו על מה הם מבזבזים ימים ארוכים של דיונים והתכתשויות: עשרות (או מאות) אנשים מקבלים שכר גבוה עבור “דיונים אל תוך הלילה”, עורכי דין עושים ימים ולילות בניסוח עתירות וכתבי הגנה, משכורות נדיבות משולמות לעובדי “המועצה”. אפילו עיתונאים מבזבזים זמן על דברים בטלים ומיותרים.

באותו גיליון של גלובס מופיעה ידיעה “משמחת” נוספת: בסוף השבוע תמונה מועצה מפקחת חדשה, יסוכם הרכבו של סובייט חדש שיפקח על תאגיד השידור הציבורי החדש (מחליף את רשות השידור שבדרך ל”סגירה”). בתוך כך הודיעה לנו שרת התרבות מירי רגב כי “סיכמה עם ראש הממשלה” על הקמת ערוץ חדש – ערוץ “נוסטלגיה”. מירי רגב אוהבת שירים עבריים ישנים ו”מותו של הזמר גבי שושן הציף את הצורך לתת במה ליוצרים וותיקים”. מירי שוב דואגת לתרבות העם.

את אורכה של מהדורת החדשות במדינה חופשית צריכים לקבוע הצופים באמצעות שלט הטלוויזיה. לא מוצא חן בעיניכם אורך המהדורה? תעברו לערוץ אחר. אתם סובלים מאורך הפרסומות? תזרזפו אל ערוץ כבלים שמתחייב להיות נקי מפרסומת. המדינה לא צריכה כלל להתערב בתקשורת המונים. כל יזם יוכל להקים עיתון או לשדר.

מישהו משלם על על הטירוף של בחישת המדינה בתקשורת – זה יקר. מישהו מממן את תעשיית האוויר הזאת. ההשלכות נוגעות לכיס של כולנו; כל העיוותים מתנקזים לבסוף למקום הנמוך ביותר – אל מנגנון המחירים בשוק. לכן המילקי והקוטג’ יקרים. לכן בתי המשפט עמוסים.

עשרות אלפי אנשים מוכשרים במדינת ישראל “מועסקים” בתעשיית האוויר הזו. מייצרים כלום ומקבלים משכורות גבוהות. היועצת המשפטית המיותרת, של הרשות השנייה המיותרת עוד יותר, עו”ד הילה שמיר מגייסת את מיטב כישרונה המבוזבז בהרעיפה דברי שבח על שולחיה מהסובייט: “יו”ר המועצה וחברי המועצה, אשר עשו וימשיכו לעשות את שליחותם הציבורית והמקצועית נאמנה”. גיבוב מילים ריק, והכול “למען העם” –  כדברי “שמש העמים” – יוסף סטאלין.  

מוטי היינריך

From Kav Yashar, here.

Contract Law

SIGNED AND SEALED

Story Line / RABBI MEIR ORLIAN

I Have Made my Place – Aaron Razel קבעתי את מושבי – אהרן רזאל

מילים ולחן: אהרן רזאל

מתוך האלבום “קבעתי את מושבי” (2012)

אמרו לי: סע לאלסקה פתח שם בית לקֵרוב רחוקים

 

אין לקדוש ברוך הוא יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים

 

 

אמרו לי: לך לצמתים תחלק ספרונים, ותרקוד בכבישים

 

 

זה ממש געוואלד לראות את כולם פתאום מחייכים

 

 

Continue reading

From YouTube, here.

‘Do Not Answer a Fool According to His Folly’

Never Complain; Never Explain

Never complain; never explain.

This pithy little maxim was first coined by the British politician and prime minister Benjamin Disraeli, and adopted as a motto by many other high-ranking Brits — from members of royalty, to navy admirals, to fellow prime minsters Stanley Baldwin and Winston Churchill. The maxim well encapsulates the stiff-upper lipped-ness of the Victorian age, but the timeless wisdom it contains has made it a guiding mantra of powerful, confident, accountability-prizing men up through the modern day.

The “nevers” of course aren’t ironclad and don’t apply to every situation, and even when they should apply, they can be hard to follow through on! But understanding when, where, and why to apply this maxim is truly a great help in becoming a more autonomous and assertive man.

Its four words pack a lot of truth in a small space and work on a few different levels. So let’s unpack them, starting with the meat of the matter — “never explain” — and working backwards.

Continue reading

From The Art of Manliness, here.