Learning Empathy from Megillas Esther – Avraham Rivkas

Here’s a Hebrew article I wrote for “Beino Uveini”, a Parsha Sheet on interpersonal relationships (yeah, I mean Chessed). The tone is meant to be slightly humorous.

Enjoy!

ניחום או אונאת דברים?

מרדכי והמן (הי, לא להרעיש!) לא ממש היו חברים… בחלק ה”מהפך” שבמגילת אסתר למדים אנו כיצד הוכרח המן לבזות את עצמו עד עפר. אחשורוש צווה על המן לקחת את מרדכי, להלבישו בגדי מלכות, לרוץ לפניו, ולגדל את כבודו. זה לא היה נעים להמן כלל.

הרי המן תכנן אותה שעה לתלות את מרדכי על כך שאינו משתחוה לו. הדבר האחרון שהיינו מצפים ממנו בשעה זאת, אבל וחפוי ראש, הוא לטרוח ולספר את המקרה לאחרים. מה דחוף לו לפרסם את קלונו הלאה? אך כך אכן נוהג המן. המגילה מפרטת (ו’ י”ב): “ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו”.

יש עוד מספר תמיהות לשוניות וסיפוריות. לעיל (ה’ י’) נכתב “אוהביו ואת זרש אשתו”, וכאן מגלים סדר הפוך. למה? תחילה נקראים אנשיו בתואר “אוהביו”, ואח”כ כ”חכמיו”. מדוע? חכמיו דנים “אם מזרע היהודים מרדכי…”, כאילו הדבר מוטל בספק. מה, מישהו עוד לא מכיר את עובדת היות “מרדכי היהודי”, יהודי?

על דרך הפשט ניתן לבאר שהמן ביקש “כתף לבכות עליה”. לכן סיפר “את כל אשר קרהו”. המן לא בא לגלות להם חדשות טכניות, אלא לשפוך את ליבו אל אשתו ואף אל אוהביו, בתקוה לשמוע מהם דברי נחמה. אנשיו היו צריכים לגלות כלפיו חמלה ואמפתיה. אבל תקוותיו נכזבו באחת. פתאום הפכו לו ידידיו ל”חכמים” גדולים, עם טיעונים לוגיים יבשים או חשבונות מתמטיים. אם א’ אז ב’, אם מרדכי יהודי, אתה אבוד. ניתוח אסטרטגי מתנשא אותו טורחים הם לפרט לו בארוכה, משל שאלתו לא נגעה אליו אישית. גם אשתו לא מיהרה לעזרתו. הווה אומר, הנטישה עצמה מעידה על נכונות נבואת הבלהות…

אל תבינו לא נכון, אין מה להצטער בצער המן, אבל יש ללמוד מכאן לקח. להבדיל ממעשי הרשעים, התורה מלמדת אותנו את מידת החמלה. “אם היו יסורים באים עליו, אם היו חלאים באים עליו, אל יאמר כדרך שאמרו חבריו לאיוב, ‘הלא יראתך כסלתיך תקותך ותום דבריך, זכר נא מי הוא נקי אבד'” (ב”מ נ”ח ב’). “אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו” (ברכות ז’ א’). אם אין לך ניחום וחיזוק, שמור על שתיקה. השתתף בצער חברך בהקשבה. כדאי גם ללמוד פרטי הלכות אונאת דברים בשו”ע חושן משפט סימן רכ”ח.

יהי רצון שנזכה להיות חברים אמתיים, ותהיה אך תורת חסד על לשוננו.

הערה: חלק מהנקודות מתוך ספר יוסף לקח.

קדושת ציון גליון #27

דרישת ציון על טהרת הקודש ◆ דעת תורה בנושאי ארץ הקודש ת”ו

לכל החברים היקרים שלום רב,

אנו מתכבדים בזאת לשלוח את גליון חודש כסלו של אגודת “קדושת ציון”, אמנם באיחור מה, אך מוטב מאוחר…

בגליון זה יובאו מאמרים הן בענין ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, והן בנושאים שונים העומדים על הפרק של קהל יראי ה’, כמו גם המדורים הקבועים המופיעים בעלון. אנו משתדלים כל העת להגיש עלון מעניין ומושקע, ועל-אף היסודות האיתנים שאינם משתנים – להביא מאמרים אשר מחדשים לקורא דברים שטרם עמד עליהם. ברצוני להודות לכל אלו שנטלו חלק במבצע “שרי המאה”, אשר בעזרתו אנו זוכים להפיץ עוד ועוד את העלון ואת רעיונות האגודה. ולאלו שטרם הצטרפו – המבצע ממשיך ביתר שאת וביתר עוז וכולם מוזמנים להצטרף. מלבד חשיבותה של ההשתתפות בהפצה, ישנה חשיבות עליונה גם לתמיכה הכספית של מי שביכולתו לעזור, אם בהוראת קבע ואם בתרומה חד-פעמית, משום שאנו עדיין מתקשים מאד לכסות את כל הוצאות הדפוס וההפצה, על כל הכרוך בכך. הביקוש לעלונים הולך וגובר, וזאת מלבד פעילויות רבות אחרות שברצוננו לעשות לתועלת הציבור, והמצב הכספי הנוכחי אינו מאפשר זאת. על-כן אודה לכל מי שיוכל שיטול חלק לפי יכולתו. לגבי תרומות ניתן ליצור קשר במייל זה, או להשתמש באחת מהעמדות של “קהילות” או “נדרים פלוס”, וכל המסייעים יתברכו מן השמים.

החודש יחול תאריך חשוב מאד בתולדות שיבת ישראל לארצו, הלא הוא י”ז בכסלו. בתאריך זה לפני שבעים שנה בדיוק התקבלה החלטת האו”ם בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, ובכך למעשה הכירו האומות בתהליך שיבת ציון, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. לצערנו, כפי שהציבור החילוני השתלט על מפעל ישוב הארץ, כך קרה גם לתאריך זה, אשר נשתרש בתודעה כיום ‘כ”ט בנובמבר’. אולם ישנו יהודי יקר בשם הרב רחמים יעקביאן, אשר מציין כל שנה את התאריך העברי המקורי ועורך לכבודו כינוס עם רבנים גדולי תורה מהציבור החרדי, אשר מכירים בחשיבות היום. השנה, מכיון שמדובר בשבעים שנה, עם כל החשיבות שבתאריך זה, הוא מתכוון לערוך סעודה מפוארת במיוחד, אליה יוזמנו גדולי תורה. כבוד הוא לנו, שהזמין את אגודת ‘קדושת ציון’ ליטול חלק במעמד. ההזמנה לאירוע מופיעה בגב העלון, והיא מצורפת כאן גם כקובץ בפני עצמו. עלי להדגיש, כי אין מדובר באירוע של ‘קדושת ציון’, ועם זאת – אנו שמחים לפרגן ולעזור לכל מי שעושה למען החדרת התודעה של שיבת ציון לציבור היראים.

בברכת חודש טוב וחנוכה שמח,
אגודת ‘קדושת ציון’.

Download (PDF, Unknown)

Download (PDF, Unknown)

Reprinted with permission.

Rashi on Redistribution

Was Shlomo Alav Hashalom the first to decry government “charity” or “social services”?

צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת.

Righteousness exalts a nation, but the charity of nations is a sin.

(Mishlei 14:34)

Rashi comments on “and charity of nations is a sin” as follows:

“וחסד לאומים חטאת” – שהיו נוטלי’ מזה ונותנים לזה.

That they take from these and give to those.

Is he saying that it is a sin for governments to take from one to give to the another?