We Owe Goyim Gratitude

Look around. Several chicken Kapparos services explicitly self-advertise (or even actually fulfill!) self-imposed strictures against Tza’ar Ba’alei Chaim. How did this happen? Who deserves credit? Rabbis? Bah! No, Goyim!

In many respects our history follows the following funny pattern:

  1. Hashem teaches us a new Mitzvah.
  2. We obey said Mitzvah, rejecting the power and influence of the Goyim.
  3. Influenced by the Goyim, this Mitzvah is obeyed less and less.
  4. We reject said Mitzvah entirely.
  5. No one keeps the Mitzvah.
  6. Goyim rediscover the Mitzvah (without – or with mistaken – lacunae) for all the wrong reasons (שלא לשמה), and begin taunting us for being worse than them in this respect. Aren’t you guys the Chosen People?! Etc.
  7. We hold out; learning the wrong is easier than learning the right (ילפי מקלקלתא).
  8. We break and begin observing the Mitzvah, as copycats.
  9. The Goyim lose their appetite fast, so it’s just us again.
  10. Rinse and repeat.

(The model is often longer with rabbis justifying rebellion ipso facto, then resisting doing Teshuvah worse than anyone, because “the Heter is real!”, “Don’t be machmir!”, etc.)

So a big thank you to the Goyim who took up our case and thank you, as well, to the renegade Jews who slavishly copied them in insisting we follow “Goyish” morals!

(There are various possible problems with Kapparos, and animal suffering is only one of them.)

On Yerushalmi-Centric, Yerushalmi-Supremacy Judaism

On the fringes of mainstream Aggadeta, we continually hear the following claim:

The sages of Talmud Yerushalmi were more attuned to true Torah than the sages of Talmud Bavli. Therefore, although in Halacha we follow (at least for now) the Bavli (though even this rule is not as firm as it is thought – Rabbi David bar Chaim), in Aggadeta we ought to prefer Yerushalmi, which is more fill-in-the-blank (Zionist, feminist, anarchist, intuitive, applicable to our pre-Redemption generation, mystical, etc.) Chazal explicitly praised Israeli Chazal and their Talmud in comparison to Diaspora Chazal.

Since this site and myself travel on the fringes of many topics (and I naturally include some of these claims), I wish to make clear my opinion on the above:

Since many of the sages would travel back and forth between the countries, differentiating between personalities is not so plausible. Rabbi Yochanan was the true leader of both schools. Also, Halacha is the real “meat” of Judaism, so why would the Halacha follow Bavli in disputes between the Talmuds, if it was inferior in even Aggadeta? (By the way, I am not yet convinced in the slightest by the aforementioned Rabbi Bar Chaim). And just because the Bavli sages may have been personally worse in some behavior (e.g., vicious debates, whatever that means), it does not follow their Talmud reflects their lackings, to the extent studying Bavli will make you a worse person than studying Yerushalmi.

It may very well be one can find certain points made in Yerushalmi which are more relevant to us, seeing as the Yerushalmi was written during and where WXYZ. But from that claim to the claim that the Bavli would also wrongly disagree with those insights, the distance is far. Indeed, in Halacha, we say the opposite: Everyone then knew and /or agreed with the stricture against Pilegesh, for instance.

That is, the Yerushalmi may happen to make explicit a conclusion the Bavli omits, but a sufficiently wise scholar could deduce the same detail on his own. Or it may give factual data the Bavli deems less important. We interpret Bavli using Yerushalmi.

In general, even if many of the “Yerushalmi is better” crowd’s claims might be – even are – correct, it is my impression they have hardly begun to prove their case. And prove it they must. Many/most Yerushalmi enthusiasts explicitly rejected these ideas, including (to my memory) Radbaz, Ohr Same’ach, the Rogotchover, Gur, Rabbi Chaim Kanievsky, etc. Quoting Rabbi Kook once or twice doesn’t suffice. (And I don’t see his Teshuvos’ method differing (much) from classical Bavli Halacha, either.)

And when I say Yerushalmi-supremacists haven’t made their case, I am being very polite…

There’s a test, y’know: If I presented any Machlokes Bavli Yerushalmi in the opposite form, they would still say: Ah, we again see how Yerushalmi is “so much more WXYZ!” Try this for example (unless you remember the facts):

אבנט מכפר על הרהור הלב\אבנט מכפר על הגנבים…

Can you take an oath as to which opinion above was the Yerushalmi’s? I didn’t think so…

Find the answer at the end of this link.

(I delayed making this point for the longest time, hoping to make it perfect, but, spurred by a private letter, I type this up now, since something is better than nothing.)

P.S. Rabbi Maimon (father of Maimonides), quoted in Ritva Yoma 57a says Israeli sages weren’t always better, see HebrewBooks here:

משום דדיירי בארעא דחשוכה אמרי שמעתתא דחשיכן. פי’ הרמב”ם ז”ל בתשו’ שאלה דר’ ירמי’ לטעמי’ דאמר במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי וטעמא משום דלא נהירי להון טעמי דמתנייתא כהלכה כמה דנהירי לרבנן דא”י. ור’ זירא נמי בעי דלשתכח לי’ טעמיה דבבלאי משום דלא נהירן לי’ בתר דשמע טעמא דמערבאי דמנהגא דעלמא דמדכר איניש טפי מאי דגמר ברישא. מיהו לאו בכל הדורות היו כן אלא בימי רבה ורב יוסף ואביי ורבא דהוו להו שמדות כדאיתא בהשוכר את הפועלים. ואמרי’ נמי בפרק אלו טריפות ערקו רבה ורב יוסף ור’ זירא אמר להו ערוקאי שהיו בורחין מחמת השמדות ואמר להו ר’ זירא שעם כל זאת לא ישכחו דברי התורה ואמרינן בפרק המנחות והנסכים והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה ואם כך ללוקח תבואה משנה לשנה כ”ש לשמדות שיש בו סכנת נפשות וזהו טעמן של ר’ זירא ור’ ירמי’. אבל אח”כ נתגברה התורה בבבל כ”ש בימי רב אשי דאמרי’ מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד ע”כ דברי רבינו ז”ל וחיים הם למוצאיהם.

So claiming his own son, the Rambam, forged a new pro-Yerushalmi Halachic method, as Rabbi Bar Chaim says, to explain various puzzling Rambams (while no one else considered this simple explanation, by the way) is now a tiny bit even less likely.

קדושת ציון גליון #25

שלום רב לכל החברים!

ראשית כל עלי להתנצל על העיכוב שחל בהוצאת העלון דווקא בחודש זה בשל סיבות טכניות שונות. אנו שוקדים כל העת על הפקת לקחים באופן שלהבא נזכה להוציא את העלון סמוך ככל הניתן לתחילת החודש.

אנו מקווים מאד שהעלון שלפניכם יהיה מעניין לקריאה, וגם אותם קטעים הנוגעים בראש השנה שכבר חלף ימצאו מסילות ללבכם.

ככל שהתעכבה הוצאת העלון במייל, אנו בעיכוב גדול עוד יותר בהדפסה, ועל-כן בקשתנו שטוחה במיוחד החודש, שכל מי שיכול להפיץ במייל לקבוצות השליחה השונות ולכל מקום שהוא יכול – שיעשה זאת, כדי שבסופו של דבר העלון יגיע לידי כמה שיותר יהודים המעוניינים לקרוא אותו.

השתדלנו בחודש זה לגוון ולאזן בין המדורים הרגילים לבין ענייני דיומא הנוגעים לחגים ולימים הנוראים. אמנם בשל אילוצים טכניים היו מספר מדורים ומאמרים שנאלצנו בסוף להשמיט ולדחות לחודש הבא. על-כן אנו מבקשים סליחה מראש אם מאמר מסוים שמישהו מחפש לא ימצא כאן, ומבקשים להיאזר בסבלנות.

כבכל חודש, הוצאות העלון הן מרובות ביותר, ואנו מבקשים במיוחד לפני יום הכיפורים, שהקוראים היקרים הנהנים מהעלון יטלו חלק בהוצאות – מי שיכול בהו”ק, ומי שאינו יכול – אז לכל הפחות בתרומה חד-פעמית. ניתן לעשות העברה בנקאית או לשלם בכרטיס אשראי – המעוניין יחזור למייל הזה, וניתן גם לשלם בעמדות “נדרים פלוס” ו”קהילות” הפרוסות בבתי-הכנסת ברחבי הארץ (בסוף ההודעה תבוא קישורית). מי שמעוניין לתרום בדרך אחרת – שייצור קשר במייל זה.

בניגוד לקופות שונות שישנן, איננו מבטיחים אותות ומופתים לאף אחד ואין בידינו סגולות מרפא שאף אחד לא חשב עליהן. תחת זאת אנו מבטיחים לכל התורמים, שנעשה ככל יכולתנו על-מנת שכספם ישמש בצורה הטובה ביותר להפצת המסרים שיקרים ללבנו, ושהציבור כה זקוק לשמוע אותם.

בהזדמנות זו נבקש סליחה ומחילה מכל מי שאולי נפגע מדברינו ונקוה ביתר שאת להפיץ כראוי את רעיונותינו בשנה החדשה שכבר החלה.

בברכת גמר חתימה טובה לקוראים היקרים ולכל בית ישראל,

יהודה אפשטיין.

“קדושת ציון”.

אפשר לתרום לאגודה דרך נדרים פלוס או קהילות

Download (PDF, Unknown)

Reprinted with permission.