מסורת בזמנינו

הנה מכתב של קורא אחד החפץ בעילום שמו:

פורסם לאחרונה בעולם התורה והישיבות משמו של הרב רפאל שפייאר (מגדולי בעלי המקרא בדורנו) ש’מסורת סייג לתורה’ הוא גדר חזק סביב לה, מי שבפנים לא יוכל לצאת ומי שבחוץ לא יוכל להכנס, ונמצא שבכל מקרה אין מה לחשוש.

מסורת הינה בגדר סייג, שהינה גדר וצמצום, ב… סגי, נסוגו אחור, ונמצא שה’מסורת’ הינה סייג וגדר לתורה.

אכן לדאבוננו ולשמחתינו זה מזמן קמו להם חבורות ת”חים שאמצו להם – בהשפעת רבינו הגדול הגר”א – מהלך להחזיר את העטרה ליושנה, וכמו שכתוב: הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה דֶּ֣רֶךְ הלכתי הָלָ֑כְתְּ שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה, שזהו המקור לעשות מצוות בחו”ל ג”כ אע”פ שהתורה בא”י ניתנה, והמצוות בחו”ל הינם בכדי שלא יהו כ’חדשים’ ורבותנו לא ידונם כמצוות חדשים כתכלת וכבניין בהמ”ק, עי’ מכתב הסכמה של מורנו רה”י הגר”ש אוירבך שאם לא היתה מצוות לשכנו תדרשו ובאת שמה מצווה חדשה היינו מקיימים אותה, והסיבה שלא מקיימים אותה היא אותה סיבה שלא לובשים תכלת ושאר המצוות שצווינו מן התורה ולא היה אפשרות לקיימה עד זמנינו.

אמנם אלו שהוציאו עצמם מן הכלל וכפרו בעיקר הגדול הזה, ועושים ומקיימים כל התורה כולה אע”פ שלא היה במסורת עד עכשיו, {דוגמת מדליקי נ”ח בפתח הסמוכה לרה”ר שהונהג ע”י תלמידי הגר”א לפני שבעלי ה’מסורת’ באו הנה}, אלו כבר א”א להם להבין בכלל מה צועקי ה’מסורת’ רוצים, ושוב אע”פ שרוצים א”א להם לצעוד על ברכי המסורת.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.