לקח ולימוד מהרב יהושע נויבירט זצ”ל

הרב מנחם כופרמן שליט”א עומד בראש “כדת וכדין“, חברה מייעצת בדיני ממונות, ומקדמת עריכת צוואה ע”פ ההלכה והחוק כאחד.

הנה סיפורו:

לפני ראש השנה התקשרתי לבן דודי לאחל שנה טובה. כרגיל, התעדכנו מה כל אחד עושה, וסיפרתי לו על “כדת וכדין” והפרוייקט של תכנון עיזבון הלכתי, והוא סיפר לי את הסיפור המדהים הבא:

במשך שנים הוא בילה רבות במחיצתו של הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ”ל (מחבר שמירת שבת כהלכתה) בשכונת בית וגן בירושלים.

באחד הימים, הוא ליווה אותו לניחום אבלים. כשנכנסו לבית האבל, הרב נויבירט בלי שום הקדמה פנה אל האבלים ושאל אותם באופן ישיר: “יש צוואה?”. הם היו קצת בהלם, אך מפאת כבודו, ענו: “כן, בוודאי. אבא הלך לעורך דין וחתם על הכל בצורה מסודרת”. השיב הרב: התכוונתי: האם יש צוואה שתקפה גם לפי ההלכה?” האבלים ההמומים השיבו שמסמך כזה לא קיים.

הרב, בלי לאבד שנייה, אסף את כל האחים והאחיות, כינס אותם בחדר צדדי והחתים אותם באופן מיידי על מסמך שמעגן מבחינה הלכתית את חלוקת הירושה כפי שביקש האב בצוואתו.

לאחר מכן, יצאו האבלים וחזרו למקומם. הרב נויבירט ניגש לכל אחד ואחת, אמר: “המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים”, והמשיך בדרכו.

כישצאו מהבית, שאל בן-דודי את הרב: וכי כך מקיימים ניחום אבלים? מדוע להתעסק בצוואה וכספי ירושה בתוך ימי הבכי והכאב?

השיב לו הרב בפשטות ובכנות (כדרכו): מצוות ניחום אבלים יסודה במצוות גמילות חסדים. יצירת מסמך הלכתי שמעגן את הצוואה ושמונע אפשרות של מריבה על ממון, היא החסד הגדול ביותר שאפשר לעשות עם החיים ועם המתים. לו חיכיתי שבוע או שבועיים, ספק אם הייתי יכול לכנס את כולם יחד, וייתכן שכבר הייתה פורצת מריבה על כספי הירושה, שעלולה הייתה להחריב את היחסים בתוך המשפחה ח”ו. ניצלתי את רגעי הכאב והאחדות במשפחה, כדי לתפוס את הרגע ולמנוע מחלוקת עתידית, סיים הרב.

הסיפור הזה השאיר אותי משתאה על הגאונות של הרב. לא רק בתורה והלכה, אלא בהבנת נפש האדם וראיית הנולד.

מתוך דף הפייסבוק של “כדת וכדין”.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.