מצוה לבזות דיינים ממשלתיים

כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אע”פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בל”ת: הגה: ואסור להעמיד ע”ה לדיין על סמך שישאל כל פעם לחכם (ב”י) ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים או שכולן עמי הארץ וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לפני ערכאות של עכו”ם ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר) אע”פ שאינם ראויים לדיינים וכיון שקבלו עליהם בני העיר אין אחר יכול לפוסלן וכן כל צבור יכולין לקבל עליהם ב”ד שאינם ראוים מן התורה (ב”י בשם תשו’ הרשב”א) וכל דיין המתמנה בשביל כסף או זהב אסור לעמוד לפניו ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו (ועיין לעיל סוף סימן ג’)

מקור: שלחן ערוך חו”מ סימן ח’ א’

ואמנם כנראה המדינה שלהם תתעורר למען “כבודם”, אך הבה לפחות לא נחניף להם!

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.