והרי מורקס משמש לארגמן?

ציטוט מדברי הרב יצחק ברנד:

שאלה ד’
לא מצאנו במקורות שעשו מן החלזון צבע תכלת רק צבע ארגמן
תשובה
ע’ לולאות תכלת עמוד 267 שהביא לשון החוקר פליניוס (חי ג’ תשפ”ג עד ג’ תתל”ט, היינו בסוף בית שני, בית שני היה מג’ ת”ט עד ג’ תתכ”ט [לא נכנס כאן בשנה אחת לא מדויק]) שכותב מהחלזונות עושים שני צבעים: הפורפורא והקונכיליא, וביאר שם הלולאות תכלת שהוא ארגמן ותכלת.
וכן הרי כיון שעכשיו רואים שאפשר לעשות תכלת מן הארגמון קהה קוצים ע”י ששמים אותו בשמש, וא”כ בודאי במשך הדורות שיש לנו בירור גמור שהשתמשו בחלזון הזה לצביעה שהרי אריסטו חי לפני ובתחילת בית שני, (ג’ שע”ח  עד ג’ ת”מ) והוא מאריך בצביעה מארגמון הזה, וא”כ בודאי במשך הזמן ידעו שאפשר לעשות מזה תכלת, וא”כ שוב יש ראיה מן התוספתא מנחות פ”ט אות ו’ שכתוב שתכלת אינו כשר אלא מן החזלון למה לא פירט איזה חלזון, כדי שנדע שלא ליקח מן החלזון הפורפורא, אלא ודאי שהוא הוא הכשר.
שאלה ה’
יש שטוענים שיש עוד חלזונות שאפשר לעשות מזה תכלת,  וא”כ מי הגיד לך שזה הכשר,
תשובה
הנה עד כה אף אחד לא הצליח לעשות תכלת ממה שהוא אחר, ואם יבוא מי שיצליח לעשות תכלת ממה שהוא אחר, ויוכיח שזה היה ג”כ בזמן חז”ל, אז באמת יהא ג”כ כשר, אבל לא יכולים לפסול את זה שאנו רואים שאפשר לעשות מזה תכלת ויש לנו ראיות שעשו מזה צבע בזמן חז”ל, כי א”כ היה צריך התוספתא לומר מאיזה חלזון יקח כמו שביארנו במאמר
שאלה ו’
למה לא הוזכר בשום מקום שצבע ארגמן של בגדי כהונה עושים מאתו מקור ממה שעושים התכלת.
תשובה
הצבע ארגמן של בגדי כהונה אין לו דינים מאיזה מקור להביא, שהרי בתוספתא פ”ט דמנחות שכתובים שם כל הדברים של הבית המקדש ועבודת הקרבנות מאיזה מקור להביא, ושם מובא ג”כ פרטים על שני תולעת ותכלת (הל’ ו), לא הוזכר שום דבר בענין ארגמן, וא”כ נראה שאין כאן דין מאיפה לקחת, ומשום זה אפשר להביא מכל מקום ולאו דוקא מן החלזון שהוא יקר מאוד. וממילא למעשה לא לקחו מן החלזון הזה, אלא ממקום שהיה יותר בזול. וע’ רמב”ם הל’ כלי המקדש פ”ח הל’ י”ג שדעתו שכל אדום כשר וע”ש במשנה למלך שדעת רש”י שצריך להיות צבע ששמו ארגמן, אולם אין שום מקור שצריך דוקא חלזון, וממילא כל חיוב חלזון הוזכר רק בענין תכלת.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.