האדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו

אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן!

ליקוטי מוהר”ן תִּנְיָנָא תורה קי”ב

בעולם אומרים שמספיק שוטה אחד כדי לשרוף יער שלם, שכוח הקלקול הוא הרבה יותר, ושבגפרור אחד קטן אתה יכול לעקור עמל ויגיעה של אנשים רבים במשך עשרות ואולי אף מאות שנים, אבל רבי נחמן אומר שזה לא חידוש. החידוש הוא להאמין שבאמצעות מילה טובה אחת שלך, במעשה קטן, אפילו במחשבה אפשר לבנות, להקים ולהציל עולם ומלואו. זו הסיבה שרבי נחמן משתמש במילה: “תַּאֲמִין. אם אדם יבוא לחברו ויאמר לו: “תאמין לי, הלכתי לבית המדרש והוא נמצא בדיוק באותו מקום שהוא היה אתמול!” זה ישמע מצחיק, על משהו פשוט ומובן לא צריך אמונה. רק על משהו שאינו נתפס, שם שייך הביטוי: “אמונה”, וזו הכוונה שכדי להאמין בקלקול לא צריך להיות “בעל אמונה” גדול, כי זהו הטבע האנושי. זה מסתדר לנו מבחינה הגיונית שמספיק שוטה אחד כדי לשרוף יער שלם, אבל להאמין בכוח המתקן , בכוח הבונה – זה פחות נתפס לנו, ולכן בשביל תיקון נדרש שריר יותר של אמונה.

ברובד עמוק יותר, האמונה שייכת רק בתיקון, וקלקול הוא בכלל ההפך מאמונה. רבי נחמן אומר שאמונה היא  מלשון גידול, כמו הפסוק במגילת אסתר המתאר את מרדכי שאימץ וגידל אותה: “ויהי אומן את הדסה”: לשון משפחה אומנת, משפחת אומנה. קלקול לא מגדל או מגדיל שום דבר, אמונה כן.

אז במה רבי נחמן רוצה שנאמין? בדיוק במה שאולי לא נתפס לנו בשכל בקלות. שנאמין שכוח התיקון גדול יותר, שנאמין בו שהוא משמעותי. מרבית הצדיקים לימדו אותנו להיזהר מלשרוף את היער, רבי נחמן מלמד אותנו שתמיד אפשר לנטוע יערות, והנטיעה הזו, התיקון הזה, הגידול הזה, רב יותר מכוח ההרס. איך זה יכול להיות? לכל דבר יש שורש רוחני. כמו שלכל עשב ועשב יש מלאך שאומר לו: “גְדַל!”, כך לכל עשב גם יש מלאך שאומר לו: “חֲדַל!”. לכל פעולה שאדם עושה בעולם העשייה יש השלכה שמשפיעה על העולמות העליונים, וכל מהלך בעולמות העליונים משפיע חזרה על העולם הזה. בעולם הזה הכוח הוא מוגבל, הוא רק השתקפות של “מה שקורה למעלה”, ורבי נחמן בעצם מחזק אותנו שאם אנחנו חושבים שיש לנו כוח השפעה על העולמות העליונים בקלקול – אנחנו צריכים להאמין שיש לנו כוח השפעה גם בתיקון. וברור שבשורש, בעולם הרוחני, כוח התיקון גדול לאין ערוך מכוח הקלקול, ואם נהיה מחוברים לאמונה הזו – , אז גם ההשתלשלות של התיקון לעולם הזה תהיה גלויה וניכרת.

לזה רבי נחמן קורא “אמונה”. הוא מכוון אותנו לחיים של בחירה בטוב, בתיקון. הוא מכוון אותנו למקום של אמונה, של עבודת השם אמיתית ונכונה.

(גירסה קודמת בספריית נשמה, כאן.)

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.