דיינות שאינה הגונה

כמעט כולם יודעים מהו טיב הרבנות הרשעית של המדינה, אבל תמיד טוב להמחיש בסיפור קונקרטי. מעשה עליו שמעתי כעת:

דיין אחד בבית הדין למשפחה שאל את הבעל במה עיסוקו, וכמה מרויח (עבור הכרעת סכום תשלום מזונות, ואכמ”ל מצד ההלכה). הבעל השיב בנתונים, אך הדיין החל להתוכח עמו והאשים אותו בשקר, עד שהאשה עצמה נאלצה להגן עליו. כידוע, המשפט האנטי-יהודי הרשמי ואף הלא-רשמי (קרי, הרבנות הראשית) נוטה לפמניזם.

בשלב זה שאל הבעל ריטורית את הדיין אם הוא ה”טוען רבני” של אשתו. הדיין התנצל בקרירות: אני מתנצל. ושוב הבעל מעיר שרק כעת התחוורו לו דברי רש”י בביאור “לא תכירו פנים במשפט”, לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו… ושוב הדיין: אני מתנצל שנית. ולמה כל זה נצרך לנו? ראו זה פלא, כל הדו שיח הנ”ל הושמט מהפרוטוקול. מדוע? “מפאת קוצר הזמן”, דברי המזכיר.

אותו דיין נתפס מאוחר יותר בלקיחת שוחד, אבל החברים שלו ממשיכים עוד בשלהם.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.