אחוות תורה – הרב ברנד אודות המהפכה

ומבואר מכל זה שיש שני דרכים בענין זה, חלק שהם בגדר מיעוט עוסקים בתורה כל היום וחלק שהם הרוב עוסקים בתורה וגם בפרנסה, ויותר מזה שגם עצת רבי שמעון בן יוחאי, מדובר רק בזמן שבאמת יש לו פרנסה, אבל כשאין לו, ואין מי שיחזיק אותו, והעצה היחידה שלו הוא לעשות גמ”חים ואין ידוע איך לשלם, מודה שצריך להתעסק בפרנסה.

וכדי להתעסק בפרנסה צריך מקודם ללמוד אותו, כמו שמוכח מן הגמרות הנ”ל, וממילא לימוד הפרנסה הוא ג”כ חלק של הפרנסה.

הנה בזמן האחרון הקים הרב דוד לייבל שליט”א מב”ב מסגרת שבבוקר לומדים תורה ואחר צהרים לומדים אומנות במשך ששה חדשים כדי שגם מי שעוסק בתורה יכול להתפרנס, וכמו שמבואר בחז”ל בהרבה מקומות וכך עשו הרבה גדולי ישראל כידוע, רבי יוחנן הסנדלר ורבי יהושע ורבי יצחק נפחא ורש”י והרמב”ם והרמב”ן והחיי אדם ועוד הרבה.

ידוע שהחז”א הקים ענין של כוללים שכולו לימוד קודש לציבור הרחב, ולא רק למיעוט, וזה נגד הנהגת השו”ע, וזה היה מוצדק רק אם רואים הדברים שהיה בגדר הוראת שעה, ושמענו מיניה שזה לכל הפחות שני דורות, שאחרי חורבן יהדות אוירופה מחויבים להחזיר התורה בצורה מאוד חזקה, אולם שני דורות עברו מזמנו, וכעת צריך לבדוק אם שייך עוד להמשיך לכללות הציבור כך.

המצב הכריע לדבר זה, שיש הרבה אברכי כוללים שכבר רואים שמשום דוחק הפרנסה לא יכולים להתקיים במצב הקיים שכל הזמן ללמוד, ומגיעים ח”ו לידי ליסטות כמאמר חז”ל, ולידי עשיית הלואות בגמ”חים ולהיות עי”ז לוה רשע ולא משלם, או להתמוטטות כלכלית, וזה שובר שלום בית ומביא לידי גיטין, וכל הקלקולים שיצאו בעקבות זה, וכן אלו שמצד טבעם לא יכולים ללמוד כל היום, אולם חלק של היום כן יכולים ללמוד, והם רוצים להתעסק בפרנסה אבל במצב שאין עוזבים את ספסלי בית המדרש, וממשיכים ללמוד תורה וכמו שתיקנו לנו חז”ל ונפסק להלכה למעשה בשו”ע.

משנה (מסכת אבות פרק ב משנה ט’) אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם רבי אליעזר אומר עין רעה רבי יהושע אומר חבר רע רבי יוסי אומר שכן רע רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא שנאמר (תהלים ל”ז) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן.

ב”ב קטז. דרש ר’ פנחס בן חמא: קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות.

עירובין מא: תנו רבנן: שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות.

אולם נגד זה קמו כמה מגדולי ישראל ולחמו נגדו וטענו שזה סתירה ללמוד גם תורה וגם לימודי חול שמיועד להשיג פרנסה, והדברים הגיעו עד כדי עשיית הפגנה ורדיפות עד שהוצרך לסגור מסגרת הזו.

אולם דבריהם תמוהין ביותר, איך שייך לומר שלימוד פרנסה סותר לימוד תורה, הרי חז”ל חיברו זה בזה ביחד ואחד משלים את השני ולא סותר את השני, ומי שזוכה ללמוד כל היום אשרי לו, אבל ללחום נגד זה שמקיים שניהם, הוא דבר תמוה ביותר, ואיך אפשר בשם התורה ללחום נגד התורה נגד חז”ל ונגד הש”ע וכל האחרונים שפסקו ששני דרכים הם אמת.

ונקוה שבקרוב יתוקנו הדברים והרב דוד לייבל שליט”א ימשיך במסגרת שהקים ויכול להקים עולו של תורה.

ציטוט דברי הרב ברנד תמוז תשע”ג מאתר בריתי יצחק, כאן.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.