Government-Induced Corona Panic Is COUNTERPRODUCTIVE (on ITS OWN Terms)!

The government management of Corona was, even on its own terms, counterproductive.

(By the way, a word for debaters: Saying someone’s policy, accomplished the very opposite of its ostensible aims is one of the most devastating arguments possible.)

No matter how helpful facemasks, gloves, goggles or the like (variously promoted at the time) may be, no one knowledgable can call them a panacea.

And yet, the unprecedented, manmade global lockdown led to supply chain breaks for hand soap, hand sanitizer, healthy food, and more (not to mention medical or quasi-medical gear itself).

In Israel, I can testify the HMO clinic bathrooms were utterly out of hand soap for months, while allowing entry to anyone wearing a facemask.

Take a moment to imagine what that means…

The very least we can say is, the sheer incompetence of regnant public health and epidemic disease control experts as demonstrated in iatragenic action is only exceeded by… their incompetence.

Are they any better than foreign policy “experts” (this writer has the right idea!) or mainstream economists (a laughingstock)?!

Of course, Hyehudi.org doesn’t care about any of this directly. My “hidden” point is about the rabbis who went along at every step and never had second thoughts until today. And what that should mean about trusting them in important loopholes and leniencies. Which should lead to independent scholarship. (Anything cheery or earthly-minded on this site is just to make the anti-clericalist medicine go down.)

The Redemption Must Be Physical as Well!

Missing the Point

  • Shmuel Sackett

We are currently in the middle of “The 7 weeks of comfort”, the period after Tisha b’Av where we focus on how to rise from the ashes and rebuild our lives. The talk of death, destruction and tragedy is over, and we have turned our attention to Teshuva, Tefilla and Tzedaka. However, before we enter the world of Elul, allow me to make one final point about the period we just concluded. If all you did was say Kinot and not shave or listen to music, you missed the point!

There are – literally – thousands of shiurim on “The 3 weeks” and “9 Days”, and I watched/listened to many of them. I heard about turning Galos (exile) into Geula (redemption) by changing our mindset. I saw videos on chessed, guarding our speech and strengthening our Emunah. The problem with these shiurim was that, while they are all important – and are in areas in which we must improve – they have absolutely nothing to do with the difficult time period we just concluded.

Let me write the next few words very clearly, so there’s no misunderstanding. The mourning required during Tammuz and Av was because of the exile. That exile, experienced by the Jewish nation over 2,000 years ago was physical – not spiritual. Therefore, the redemption must be physical as well. Stopping Lashon Hara is vital and so is performing more chessed but that will not change anything as long as we do these things in Queens, Lakewood or Chicago. Focusing on simply “changing our mindset to Geula” as one Rabbi taught, or by improving our “Ahavat Yisrael” as another Rav taught is a must – no question! – but, with all due respect, that is not what will rebuild the 3rd and final Bet Ha’Mikdash.

Do you know what will rebuild it? When the majority of worldwide Jewry live in Eretz Yisrael. As stated previously, the punishment 2,000 years ago was physical exile so the “tikkun” (rectification) will be the physical return to the Land! It is true that once there, it will be necessary for the Jews to keep Torah and Mitzvot and work on the spiritual side as well, but right now – at this exact moment in time – the job of Jews living outside is to do whatever it takes to start living inside!

Think about it. How many divrei Torah did you hear during these days about moving to Eretz Yisrael? I assure you that every single shiur was about important Torah concepts, and I don’t understate their worth. We need to work on Jewish unity, honesty in business dealings, giving people the benefit of the doubt, caring for the elderly and so on… yet, if that is all you did, you missed the point. Imagine a king who banished his misbehaving son. Years later, the king finds out that the son is no longer a troublemaker. The young man has straightened himself out, graduated law school, is married with 3 kids and recently became president of the shul! He teaches Daf Yomi, is a member of Hatzola and financially supports the local soup-kitchen. The king is ecstatic! “Baruch HaShem my son has become a real mensch!” His joy is endless, and he is so excited… until he finds out that the young man has no desire to return to the palace. What good are all those improvements if he does not want to return to the king? The king exiled him to teach him a lesson… not to make him forget the kingdom!! Yes, the king loves the fact that his son is keeping mitzvot, teaching Torah and doing acts of chessed but he wants those things done here… in the kingdom… not in a far-away land!

Dearest friends: Elul is coming but before that happens, take one last look at the months we are leaving and learn the real lesson from them… the lesson of turning physical exile in physical redemption. Baruch HaShem, Tisha b’Av is over and we are off the floor… its time now to start the Geulah and get on the plane.

From Am Yisrael Chai, here.

חלקי ביותר: מה לשאול את המשגיח בבתי מלון – התמצית של הבסיס

כשרות בתי מלון – הרב שמואל גנוט

אם נפתח את העיתונים נראה עשרות פרסומות שמזמינות אתכם לבלות כמה ימים בבית מלון עם פנסיון מלא בכשרויות מפורסמות. ואכן, גם אנשים חרדים לדבר ה’ יוצאים לנופשים, ואינם מוכנים לוותר על קלה כבחמורה בענייני כשרות.

נופש כשר מתחיל במטבח כשר. על מה צריך להקפיד כשיוצאים לבית מלון? על כך עומדים רבני קורס כשרות ב”מרכז דעת” בשורות הבאות:

כשרות רגילה VS כשרות מהדרין

רוב הציבור החרדי אינם סומך על הכשרות הסטנדרטית אלא על כשרות מהדרין. מה ההבדל ביניהם?

  • השגחת הרבנות הרגילה, סומכת על הקלות שונות בפסיקת ההלכה משיקולים של ביטול איסור ברוב, או שהרבנות סומכת על הדעות המקלות במקום הפסד. בהשגחה רגילה משגיח הכשרות לא נמצא כל הזמן במקום.

השגחה של כשרות מהדרין אינה נכנסת לשיקולים של הפסד מרובה ולא מקילה בשיטות הקיימות בהלכה. הבדלים משמעותיים שתשימו לב אליהם, בולטים בעיקר בפסח – שאז כל משפחה מחמירה באופן אחר.

הבדלים מעשיים בין מערכת כשרות רגילה למהדרין בבתי מלון

בית מלון שיש לו תעודת כשרות רגילה יכול להשתמש בעופות בכשרות רבנות רגילה. בכשרות רגילה לא מקפידים על בדיקת צומת הגידין, ובודקים את הסכינים אחרי כמה שחיטות ולא בין שחיטה לשחיטה.

  • בכשרות רגילה לא מקפידים שכל הבישול יתבצע על ידי יהודי, אלא מספיק שיהודי ידליק את התנור/גז וגוי יכול לבשל. לעומת זאת, בכשרות מהדרין מקפידים על דעת הרמ”א שיהודי יבשל.
  • בכשרות רגילה יש חלקים בבשר בקר ובשר כבש, שהספרדים אוסרים באכילה, ולפי האשכנזים כשר לכתחילה.
  • בכשרות רגילה לא מקפידים שיהיה במטבח משגיח צמוד בכל תהליך הכנת האוכל.
  • בכשרות רגילה סומכים על המשגיח בשוק הסיטונאי, שכבר הפריש תרומות ומעשרות. בכשרות מהדרין המשגיח מפריש במקום.

למה צריך להדר על כשרות מהדרין?

רבים שואלים מה ההבדל אם אוכלים כשרות רגילה למהדרין? הנה ציטוט מדברי מסילת ישרים (פרק י”א): “והנה, מי שיש לו מוח בקדקודו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי. כי הנה, אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם יישאר לו בו איזה בית מיחוש, ואפילו חששא קטנה? ודאי שלא יקל. ואם יקל, לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור. אף איסור המאכל כבר בארנו, שהוא ארס ממש ללב ולנפש. אם כן, מי אפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא. ועל דבר זה נאמר (משלי כג): “ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה.”

מהם כשרויות המהדרין?

אחרי שהבנו שאין להקל בעניין הכשרות, מוסכם שכאשר הולכים למלון בכשרות רגילה, אדם ירא שמים לא יכול לאכול ממוצרי הבקר והעופות ושאר המאכלים, אלא רק בכשרות מהדרין. ההכשרים הידועים שמקפידים על כשרות למהדרין ללא שום קולות הם: בד”ץ העדה החרדית, בעלזא, הרב לנדאו, שארית ישראל, הרב רובין, בית יוסף, הרב מחפוד, ועוד.
עם זאת, גם כשסומכים על כשרות מהדרין, אף אחד לא מבטיח לנו שענייני הכשרות מתנהלים שם כראוי, כיון שבמציאות בשטח מראה על תקלות לא מועטות. מעובדים שמתחלפים ועד להכנסת מוצרים שאינם כשרים בטעות, או מחוסר ברירה…

מה כדאי לברר אצל משגיח הכשרות?

אחרי שהבנו שעלולות להתרחש טעויות ובעיות, כדאי לכל אדם ירא שמים לגשת למשגיח הכשרות במקום ולברר מספר הדברים שיש לתת עליהם את הדעת:

1. האם יש חשש לבישולי גויים.
2. האם הופרשו חלה, תרומות ומעשרות.
3. האם יש חשש תולעים.
4. האם המשגיח שוטף בעצמו את הפירות והירקות ואת הקטניות.
5. האם הבשר הוא לפי דרישות הכשרות שלנו? מהדרין, חלק? בקשו גם לדעת ספציפית מהי כשרות הבשר.
6. האם מקפידים על נהלי שבת ומבטלים בערב שבת את הדלת האוטומטית בכניסה למלון. האם אפשר לפתוח את דלת החדר על ידי מפתח מכני.

כל השאלות האלו הן מדגם מייצג שבאמצעותן נברר האם אפשר לאכול במקום או לא. צריכים להיות חכמים. שימו לב איך המשגיח עונה על השאלות. האם הוא שולט בתשובות? או שהוא מגמגם. אם אתם מתרשמים שהמשגיח ירא שמים, יאכלו ענווים וישבעו ללא חשש.

ומה לגבי בית מלון בשבת?

משגיח כשרות בבית מלון צריך להיות גם בשבת במקום. המשגיח צריך לבדוק שהכול נעשה בנוהל שבת. כל דיני אמירה לגוי בשבת, שייך הלכה למעשה בכל שבת בבית המלון. מכיוון שרוב העובדים במטבח אינם יהודים, צריך לעשות כפי דרישות ההלכה ולדעת איך ובאיזו צורה להגיד. אגב, גם לאינו יהודי אסור להנמיך את האש בשביל היהודי.

לסיכום:

חשוב לאכול במקומות שההשגחה היא מטעם כשרות מהדרין, עם זאת, מוטל עלינו לפקוח עיניים ולשאול את השאלות שיעזרו לנו להבין האם ניתן לאכול ללא חשש.
בסוף פרשת קדושים, אחרי כל ענייני הכשרות שהתורה מצווה עלינו, התורה בספר ויקרא (כ, כו) מסכמת את הנושא: “והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה’, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי”. משמע שעניין הכשרות הוא חלק גדול בקדושת ישראל.

נושא הכשרות מסקרן אתכם? חושבים על קורס לימודי משגיח כשרות? ב”מרכז דעת” אנו מלמדים את כל הדרכים להתמודד עם האתגרים הרבים העומדים לפתחו של משגיח כשרות בבתי מלון. מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה. נשמח לעמוד לשירותכם.

מאתר מרכז דעת, כאן.

אאאלללוווללל‎‎!!! – אלטרנטיבי

לקרוא תוך כדי האזנה…

ראש ספר חגי:

(א) בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר.
(ב) כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות.
(ג) ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר.
(ד) העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב.
(ה) ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם.
(ו) זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב.
(ז) כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם.
(ח) עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד \{ואכבדה\} אמר יהוה.
(ט) פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו.
(י) על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה.
(יא) ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים.

פירוש המלבי”ם פסוק ב’:

העם הזה אמרו לא עת – שהיה מקובל ביד האומה מפי הנביאים שלפני הגאולה האמתית צריך שיהיו מופתים בשמים ובארץ ושיהיה מלחמת גוג ומגוג, כמו שנבאו כל הנביאים שנבאו על אחרית הימים, והם ראו שבעת ההיא לא היה שום דבר מן ההכנות שצריכים להיות קודם הגאולה, אמרו לא עת בא עת – ר”ל שעדיין לא יש העת שהיא הכנה על ביאת העת שיבנה בית ה’, ואיך נאמר שבא עת הבנין אם עדיין לא יש העת שצריכה להיות קודם הבנין, עת האותות והמופתים, וגם שתנאי הבנין שיהיה להם מנוחה מן האויבים תחלה כמו שהיה בעת בנין בית שלמה, וגם עת המנוחה לא הגיע שהם משועבדים למלכי מדי ופרס, ועת הגאולה צריך להיות קודם עת הבנין.

פירוש המלבי”ם פסוק ד’:

העת לכם – ר”ל וכי על זה שתשבו בבתיכם ספונים יש עת – הלא גם לזה צריך שיבא העת שיעדו הנביאים שתשבו בשלוה ואין אתם שואלים בזה על עת מיועד, והבית הזה יהיה חרב? – ע”ז תשאלו אם הגיע העת?

ענין ה’סודות’ בספר חידושים וביאורים להגר”ח גריינימן זצ”ל

חו”ב ברכות כ”ד ב’:

ותקילא לי כי כולי תלמודאי, רש”י פירש משום שהי’ רגיל להתעטש בתפלתו, אבל קשה דמשום כך אין לומר דשקול כנגד תלמודו, דאין כאן אלא ששמח בכך, לו”ד ז”ל הי’ נראה דיש בדבר סוד מסודות הבריאה, וע”ז הוא דקאמר.

שמעתי מאנשי ביתו שלא למד חכמת הנסתר כלל, וכל מקום כזה בספרו (נ”ל ר”ה וחגיגה פ”ב ועוד) ר”ל שחלם שהחזו”א רבו אמר לו כך (היו הרבה חלומות עמו).

אגב, הקושיא “אין לומר דשקול כנגד תלמודו” מובנת, אך אולי ניתן לשער שעלתה בדעת הגר”ח גריינימן מתוך דברי אמו”ב חזו”א מגמרא שבת.

אמו”ב חזו”א פרק ג’ סי’ י”ט:

בגמ’ הוריות י”ב ב’ כשפשט לי’ הונא ברי’ דר”נ לר”פ דין כה”ג שנצטרע מהו באלמנה, קם נשקי’ על ראשו ויהיב לי’ ברתי’, הנה קבעו הדבר בגמ’, שכל תלמודא הוא תורה שנתנה מסיני, הנה מסרו לנו קדושת נפשו של ר”פ אשר נפשו ואוריתא חד הוא, ואהבת התורה של הלכה אחת הוציאתו משויון הנפש לתגבורת ההתפעלות וההתלהבות, ונשקי’ על ראשו ויהיב לי’ ברתי’.

אין ספק שלא יקרה כזה בריקי ההלכה וחוקרי היראה, כי למה יתן לו ברתי’, הלא העיקר הוא במעלת האדם השיחה המוסרית, וראוי לזכות הרבים, ומה תועיל חריפות בהלכה, ואמנם מכאן סתירה גלויה לאלה שחסרו נפשם את קנין אהבה של הלכה ולא השלימו את נפשם בה, שזו תכלית השלימות האהובה לפניו ית’.

וכבר הפליג ביסוד זה הגר”ח מולוזין זללה”ה בתוספת מעשה רב, באמרו כל תפלותי מעודי הייתי נותן בעד דין אחד מחודש מן הגמ’.

ואמנם אין המעשים הטובים נכסים הניתנים למקח וממכר וחליפין, אבל פתח במשל פיו שידע החכם למסור נפשו לעיון ההלכה ולבירור הדין מן הגמ’ שזו העבודה היותר אהובה לפניו ית’, וזו מעלה יותר רוממה מן התפלה, וכעין שאמרו שבת י’ א’.

ולע”ד יש לדחות, ואכמ”ל.