Month: August 2017 – י״א באב תשע״ז

Chayei Adam 21:19:

אסור לומר פסוק שמע ישראל ב’ פעמים. ואם לא כיוון בפעם ראשונה, אע”ג דעושה איסור, מ”מ כיון שלא יצא, צריך לחזור ולקרות בלחש (וקושית הט”ז י”ל בקל). ונכון שיסיים כל הפרשה ואז יחזור לקרות בלחש (די”א דאם קורא כל הפרשה, מותר, עיין בב”י). ואפי’ כשקורא על מטתו ק”ש כמה פעמים כדי שישתקע בשינה, לא יכפול פסוק שמע ישראל. והעומדים בשעת יציאת נשמה ואומרים וכופלים פסוק שמע ישראל, אפשר שיש למחות בידם. ואפשר כיון שידוע שכוונתם כדי שתצא הנשמה ב”אחד”, הכל יודעין שאין כוונתם לב’ רשויות (וכעין זה כתב הב”י). ופסוק ה’ הוא האלהים נוהגין לומר ז’ פעמים, שהוא שבח למי שדר בז’ רקיעים. ובפזמון די”ג מדות שמנהגינו לומר “ובכל זאת אנו ליה ועינינו ליה”, צ”ע שהרי בהדיא פריך על זה בסוכה דהוי כ”שמע שמע”, ומשני הכי קאמר “ליה עינינו מיחלות”, וע”ש בפירוש המשנה להרמב”ם דאין הכוונה שיכוונו כך, אלא שבאמת אמרו כך וצ”ע, אם לא כמש”כ הב”י כיון שכבר נהגו כך לא מיחזי כב’ רשויות (ס”א ובמ”א סי’ ס”ג).

Decriminalize private, non-fiat competing currencies, and watch “consent of the governed” evaporate.

Rambam Hilchos Gzeilah, after noting the king’s legal power, ends (5:18):

במה דברים אמורים במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזויינין שאין דיניהן דין וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר.

Read Rafi Farber’s words here.

Mishna Nedarim, end of chapter 3 (see within):

רבי נחמיה אומר, גדולה מילה, שדוחה את הנגעים.

See more here (Hebrew)…