עת לכרוע ועת לזקוף

בסאטמר אוהבים להצהיר אמונים לשלחן ערוך (חוץ מאו”ח סימן שכ”ט, וכיו”ב), ולמחות בנאמנים למקור השלחן ערוך: הגמרא.

מענין לענין באותו ענין, זה לשון השלחן ערוך (או”ח סימן קי”ג ז’):

כשכורע, כורע בברוך, וכשזוקף, זוקף בשם

בשו”ע של סאטמר כנראה צריך לגרוס:

כשכורע, כורע בברוך, ואינו זוקף עד ביאת גואל צדק בב”א