מה בין שלל השודד לשכר העובד

למה תאגיד שמשלם שכר מינימום לעובד משלם מיליונים למנהל?

הקריטריון לתשלום שכר בתאגיד צריך להיות תרומתו של העובד להפקת הרווחים, שמהם ניתן לשלם שכר. אם החברה לא מצליחה, לא מייצרת ומוכרת, ורק מפסידה כסף אז אין מה לחלק. לכן קודם כל: הייצור והרווח. יש לשער שבעל המפעל, החברה או התאגיד, לא היה משלם למנהל משכורת גבוהה אם היה יכול למצוא מנהל אחר שמצליח לנהל באותה צורה (טובה) ולהפיק אותו רווח ומסתפק במשכורת יותר נמוכה. בעל מפעל לא משלם משכורת גבוהה רק בזכות העיניים היפות של המנהל. אם בעל העסק משלם משכורת גבוהה למנהל זה כנראה כי הוא מעריך שהמנהל “שווה את זה” כלומר – הוא מפיק עבורו רווח – ומנהל אחר, יותר “זול”, לא היה מצליח לייצר אותו רווח.

כנ”ל העובד. בעל המפעל, או העסק, משלם משכורות לעובדים במקצועות השונים ובדרגות השונות (לאו דווקא תמיד שכר מינימום) לפי הידע והמיומנות שלהם והתרומה שהם תורמים לשגשוג המפעל ויצירת רווחים. אין לו סיבה לשלם משכורת גבוהה לעובד שאינו תורם הרבה למפעל – רק בגלל שהעובד “זקוק לכסף” (מי לא זקוק?). העובד – שחושב שהוא אינו מקבל מספיק, על פי תרומתו למפעל, יכול לבקש תוספת ולאיים לעזוב. בעל המפעל צריך לשקול אם “שווה לו” (מבחינת עבודת המפעל ורווחיותו) לשלם את המשכורת הגבוהה יותר – או שמא כדאי לו לחפש עובד אחר… (עובד חדש צריך להכשיר, ולעולם לא יודעים מראש כמה הוא באמת יתרום).

החופש הזה נתון לעובד ולמנהל כאחד – אם הוא מרגיש שלא מעריכים את עבודתו מספיק – הוא יכול לחפש עבודה אחרת שבה ירוויח יותר.

גם בעל המפעל וגם העובד הם גורמים אוטונומיים, עצמאיים, ובעלי זכויות אדם. לכל אחד יש זכות מלאה לעשות מה שהכי טוב בשבילו. שכר משלמים לא לפי מה שנראה ליוחאי רוס מעין גדי כ”הוגן”, אלא לפי התרומה לרווח המפעל – שזה המקור שממנו משלמים משכורות. אם אין רווח אין משכורת ואין מפעל.

כל זה נכון למפעלים ותאגידים מסחריים בתנאי כלכלה חופשית ותחרות. במפעלים ממשלתיים הכללים שונים: שם מקבלים משכורת לפי ההשתייכות הפוליטית והקשרים האישיים עם המנהלים הציבוריים של התאגיד, וגם – לפי הכוח והיכולת להזיק למפעל ולחברה בכלל. מי שיש לו הכוח להזיק הכי הרבה – כמו עובדי חברת החשמל שמחזיקים ביד את השאלטר (המפסק) – הוא מרוויח הכי הרבה. מי שלוקח לעצמו משכורות עתק ותנאים נלווים (לעיתים לא חוקיים) – תחת איום להוריד את השאלטר – הוא עובד חזירי. החזירות מתחלקת שווה בשווה בין כל בני האדם, חזירים יש בקרב ה”עובדים” לא פחות מאשר בקרב ה”קפיטליסטים”, בקרב העניים לא פחות מאשר בקרב העשירים

במפעלים פוליטיים הכוח הוא הקריטריון הקובע והחזירות חוגגת. לכן צריך כמה שפחות מפעלים פוליטיים, או ציבוריים, או ממשלתיים או איך שלא תקראו להם.

יעקב

מאתר קו ישר, כאן.