עזה הוא ארץ ישראל
הוכחות וראיות ברורות שרצועת עזה הוא בתוך גבולות ארץ ישראל
03:01 (23/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
דבר זה מבואר בפסוקים מפורשים שהוא מארץ ישראל שנא’ (בראשית י יט,) ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה, וידוע הוא שארץ כנען הוא א”י, וכן (בדברים ב כג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, וע’ רש”י שהיה שייך לפלישתים ומפני השבועה של אברהם אבינו לאבימלך לא יכלו לכבוש ומשום זה באו כפתורים לכבוש והותרו לישראל לכבוש מהם, וכן (דברים א’ ז) פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובהר ובחוף הים וכתב רש”י שהוא עזה וקיסרי.
וכן בגבולות מסעי (במדבר לג ז) ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה: וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול, זה יהיה לכם גבול ים: וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו לכם הור ההר: וידוע שעזה וכל גוש קטיף נמצא על יד הים שבין נחל מצרים להור ההר לכל השיטות.
וכן כתוב מפורש (ביהושע יג א) והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה, מן השיחור אשר על פני מצרים וגו’ חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי והעקרוני והעוים: וכן (שם טו כ’) זאת נחלת בני יהודה למשפחותם, וחושב שם כל העיירות ובפסוק מז, אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול.
וכן נכבש עזה בפועל בזמן השופטים כמו שנא’ (שופטים א יח), וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה. (פסוק זה הובא בתוספות גיטין ב. ד”ה ואשקלון, ללמוד מזה שאף שעזה לא היה מעולי בבל מ”מ היה מעולי מצרים,)
וכן היה ברשות ישראל בזמן שלמה המלך כמו שנא’ (מ”א ח סה) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים, וכן אמרינן הוריות ג. מן הפסוק הזה שיושבי ארץ ישראל נקראו קהל ויושבי חו”ל לא נקראו קהל, ותחום עזה הוא בתוך גבולות אלו, אלמא שעזה הוא א”י.
וכן (בדה”א יג ה) ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון א-לקים מקרית יערים.
וכן מבואר בסנהדרין עא. שהיה נגעי בתים בתחום עזה, ונגעי בתים הוא רק במקום שנכבש, כדאמרינן ביומא יב. אין הבית מטמא בנגעים עד שיכבשו הארץ ויחלקו לשבטים ולבית אב וכל אחד מכיר את שלו, אלמא שתחום עזה הוא מארץ ישראל שנכבש.
ולכאורה פליגי המהרי”ט והרדב”ז אם עזה היא א”י או חו”ל, דהמהרי”ט ח”א ס’ מ”ז כתב שהוא חו”ל ופטור מן המעשרות, והרדב”ז ח”ד אלף ק”ה כתב שהוא א”י וחייב במעשרות, אולם באמת שכמעט שאין מחלוקת ביניהם, דהנה המהרי”ט כתב שם מפורש בכל התשובה שהוא אינו עולי בבל אבל הוא עולי מצרים, וכל מה שכתב שהוא חו”ל היינו שאינו עולי בבל.
והרדב”ז שכתב שהוא א”י היינו שהוא עולי מצרים, ומה שכתב הרדב”ז שחייב במעשרות היינו בקרקעות של ישראל כ”כ שם מפורש בלשון השאלה, והמהרי”ט שכתב שפטור ממעשרות היינו פירות שגדלו בקרקע של גוי, כך תירץ היעב”ץ במור וקציעה או”ח ס’ ש”ו דף יד. ואף שס”ל למהרי”ט שאין קנין לגוי להפקיע מידי מעשר, זה רק בעולי בבל אבל הרי בסוריא איתא בגיטין מ”ז. דיש קנין להגוי להפקיע וס”ל למהרי”ט שכל עולי מצרים דינו כסוריא כ”כ שם מפורש בד”ה ואני שעולי מצרים דינו כסוריא.
אולם בכל זאת יש מחלוקת ביניהם לענין דין הכל מעלין לא”י שאיש או האשה יכולה לכוף צד השני ללכת אתו מחו”ל לא”י, מה הדין אם רוצה ללכת לעולי מצרים, שדעת המהרי”ט שם שאינו יכול לכוף ומש”ה כתב שם במעשה שאחד שרצה לכוף להביא אשתו ממצרים לעזה שאינו יכול, אבל הרדב”ז בפ”ד מהל’ סנהדרין כתב שאפשר לכוף גם לעולי מצרים וכתב שם זה בשם הכפתור ופרח.
וכך דעת החז”א ס’ ג’ ס”ק י”ט ד”ה ונראה שכופין, שלענין זה עולי מצרים דינו כא”י ומ”מ כתב שם החז”א שגם מעולי מצרים לעולי בבל כופין משום שיש יותר קדושת המצות בעולי בבל.
מאתר בריתי יצחק – הרב ברנד שליט”א, כאן.