ילקוט שמעוני מלכים א’ י”ח – רמז רי”א:
חי ה’ אלקיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה.
שנו רבותינו, שלשה מלכו בכיפה, אחאב בן עמרי, ונבוכדנאצר ואחשורוש. אחאב דכתיב אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה ואי לאו דמלך מי מצי משבע להו. אחשורוש דכתיב מהודו ועד כוש. נבוכדנאצר דכתיב והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו את נבוכדנאצר וגו’.
ותו ליכא והא איכא שלמה, שאני שלמה דמילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר וישב שלמה על כסא ה’. והא איכא סנחריב, הא הוה ירושלים דלא כבשה. והא איכא דריוש, הא איכא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב שפר קדם דריוש והקם על מלכותא אחשדרפניא מאה ועשרים. הא איכא כורש דכתיב כה אמר כור מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי אלהים, ההוא שבוחי הוא דקא משבח נפשיה.
תניא אידך, עשרה מלכים מלכו בכיפה.
המלך הראשון זה הקב”ה, שהוא מושל בעליונים ובתחתונים.
המלך השני הוא נמרוד, שמלך מסוף העולם ועד סופו, שהיו כל הבריות יושבים במקום אחד יראים מן המבול ונמרוד היה מלך עליהם, שנאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל.
המלך השלישי זה יוסף, שמלך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף והיו מביאין המס שלהם ומנחתם שארבעים שנה היה משנה למלך וארביעם שנה מלך מעצמו שנאמר ויקם מלך חדש על מצרים.
המלך הרביעי הוא שלמה, שנאמר ושלמה מושל בכל הממלכות והם מביאים איש מנחתו.
המלך החמישי זה אחאב, שמלך מסוף העולם ועד סופו שנאמר חי ה’ אלהיך אם יש גוי וממלכה, והיו לפניו כל שרי אפרכיות של עולם מאתים ושלשים ושנים שנאמר ויפקוד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים ושלשים ושנים.
המלך הששי זה נבוכדנאצר, ולא עוד אלא שמשל אפילו על חיות השדה ועל עוף השמים ולא היו יכולים לפתוח את פיהם כי אם ברשותו שנאמר וגם חית השדה נתתתי לו לעבדו.
המלך השביעי כורש, שנאמר כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ וגו’. ואחשורוש מלך בחציו של עולם והלא חציו של עולם אינו אלא קי”ו איפרכיות אלא בזכותה של אסתר ניתוספו לו אחד עשר איפרכיות הדא הוא דכתיב הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה.
המלך השמיני זה אלכסנדרוס מוקדון, שנאמר ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים וגו’ על הארץ אין כתיב כאן אלא בא מן המערב על פני הארץ. ולא עוד אלא שרצה לעלות לשמים ולידע מה שבשמים ולירד לתהום ולידע מה שבתהומות ולילך ולידע מה שבקצות הארץ, והחצה הקב”ה מלכותו לארבע רוחות השמים שנאמר ובעמדו תשבר מלכותו.
המלך התשיעי זה מלך המשיח, שנאמר וירד מים עד ים.
המלך העשירי חוזרת המלוכה לבעליה. מי שהיה מלך ראשון הוא יהיה מלך אחרון, שנאמר אני ראשון ואני אחרון, ואומר והיה ה’ למלך על כל הארץ.