אמנם זה פשוט, אך יש שמנסים להשכיח: נצטווינו לאהוב ולקרב את היהודים בלבד.
זה לשון הרמב”ם (הלכות דעות ו’ ד’ – ה’):
מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר “ואהבת לריעך כמוך”. לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו. והמתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא.
אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה, שתי מצוות עשה. אחת מפני שהוא בכלל ריעים ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה “ואהבתם את הגר”. ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת שמו, שנאמר “ואהבת את ה’ אלוהיך”. הקדוש ברוך הוא עצמו אוהב גרים שנאמר “ואוהב גר”.